אני וחבר שלי ביחד כבר שנה וחצי ועברנו לגור ביחד ממש בתקופת הקורונה לכן יצא מצב שאנחנו ביחד כל יום וכל היום, שזה לא פשוט. הוא לאחרונה הזניח את הלימודים שלו, חברים שלו, תחביבים שלו והוא מתנהג לפעמים בצורות הזויות וכמו ילד קטן. העובדה שאני כל היום רודפת אחריו ומנסה לעזור לו כבר מוציאה אותי מדעתי. אני כבר כמה חודשים אומרת לו "קדימה, תלמד, תתאמן" ודברים בסגנון וזה הגיע לרמה שאני מוותרת על עצמי. במקום לשבת וללמוד בעצמי אני מוצאת את עצמי עושה לו שיחות מוטיבציה ומנסה להסביר לו דברים שהוא לא מבין בלימודים (אנחנו עושים תארים די דומים) ולאחרונה אני מרגישה שאני מאבדת את זה. נגמרה לי הסבלנות כל דבר קטן שהוא עושה לא בסדר מוציא אותי מדעתי וגורם לי לצרוח כמו משוגעת עליו! שזה כל כך לא אני! אני כבר לא מזהה את עצמי!! קשה לי להסביר בכתב מה אני מרגישה אבל אני בגדול מרגישה שאני מאבדת את זה. שיכנעתי אותו שיילך לפסיכולוג אז לפחות זה אבל פשוט קשה לי ולא באלי להפסיד אותו כי הוא באמת חבר מדהים הוא פשוט עובר תקופה מוזרה וזה משפיע עליי ממש קשה. אם למישהו יש עצה על איך שולטים בכעסים ואיך אפשר להתמודד אני אשמח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות