במשפחה של אימא שלי סבא שלי הגיע לגיל 82 ואח שלו לא הגיע לגיל 80. בצד של אבא שלי ז"ל המצב הרבה יותר גרוע. אבא שלי נפטר בגיל 71, אחיו בגיל 72 וסבא שלי אפילו לא הגיע לגיל 50. מצב הנשים במשפחה קצת יותר טוב ואפשר למצוא נשים שעברו את גיל 80. אבל אני לא אישה...
אני כמובן הייתי מעדיף לחיות עד 80 פלוס במצב רפואי טוב. אבל באו נהיה מציאותיים: רוב הסיכויים שאני אגיע ל-70-75 עם ים בעיות שיש לנו במשפחה (לחץ דם, סוכרת, בעיות פרקים, ועוד. רוב הסיכויים שבגיל 65 אשב על תרופות קבוע.
ואז נשאלת השאלה: האם באמת הגיוני לחסוך לעת זקנה? הרי אני עובד עד 67 לפי החוק ועד שנות ה-2050 בטח יעלו את גיל הפרישה ל-70. אולי גם הרפואה תשפר, אז אגיע לגיל 75. ו... שווה לחסוך כל החיים בשביל 5-4 שנים אחרונות? באמת החסכונות שאני שם בצד היום ישתלמו לי?
אולי עדיף לי פשוט לחיות בלי לתת חשבון היום במקום לחיות בתקווה שמה שאני חוסך עכשיו ישמש לי לעתיד? מה אם אין באמת עתיד ואשתחרר בגיל 50? אתם חושבים שאלו שנפטרו בגיל 45-50 לא בנו על קצבת זקנה וציפו ללכת בגיל מוקדם? גם הם חסכו כל החיים וקיבלו הפתעה פתאום. מה יצא להם ממה שהם חסכו? ידעו לשלם על הטיפול הלפני אחרון?
אז האם הגיוני לפתוח קופות גמל וחיסכון למיניהם? אולי במקום להעביר 10,000 שקל לקופת גמל הגיוני יותר לעשות טיול לחו"ל בכסף הזה? אולי במקום לחפש תוכנית פנסיונית משלמת - הגיוני יותר לרכוש אוטו חדש? האוטו החדש יהיה היום בהסתברות של 100%. הכסף מהתוכנית הפנסיונית אולי בכלל לא יגיע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות