אני חיילת ורציתי לשמוע את דעתכם לגבי חוויה מלחיצה שקרתה לי. בעוד יום שגרתי אחד כשחזרתי הביתה מבסיס תל השומר לקחתי אוטובוס לתחנת הרכבת. כשעליתי על האוטובוס שמתי לב שהנהג, צעיר בעל חזות ערבית מובהקת ומאוד מפחידה, פשוט לא מפסיק להסתכל עליי. גם תוך כדי נסיעה בכביש - הידיים על ההגה אך העיניים כל הזמן בוהות בי. למרות ששם לב שאני רואה אותו, לא הוריד את מבטו באי נעימות כפי שרוב האנשים עושים, אלא המשיך להסתכל עליי במעין מבט עם רצח בעיניים. באמת שזה היה נראה שהוא פשוט מתכנן בראש איך הוא מתכוון לתקוף אותי. וככה זה נמשך דקות ארוכות. התחלתי לפחד מאוד והלב שלי הלם בחוזקה בחזה, בעיקר משום שהייתי לבד לגמרי על האוטובוס, והסרטים בראש כבר החלו לרוץ. תחושות הבטן שלי אמרו לי שמשהו לא טוב עלול לקרות וכנראה גם יקרה, ופשוט לחצתי על הפעמון וניגשתי קרוב לכיסא הנהג והתחלתי לדבר בקול רם מאוד כי ידעתי שאסור לי להראות שאני מפחדת. בסוף ירדתי ולקחתי קו אחר לתחנת הרכבת. אני לא מסוגלת שלא לתהות - האם סתם הגזמתי בתגובה שלי? האם יש לי סיבה להמשיך לפחד מאוטובוסים אחרי מה שקרה? באמת שאחרי כל הסיפורים המזעזעים של חיילים וחיילות שנחטפו, הוכו, ואף נרצחו על ידי ערבים אזרחי ישראל ונורמטיביים לכאורה, החרדה הזאת כשאני על מדים לא שוככת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות