אין לי חברות. זו בעיה שמלווה אותי

היי חברים וחברות, אשמח שתעזרו לי. אני מגיל מאוד צעיר סובלת ממצב חברתי. אחרי שניתחתי את הדברים הבנתי שהבעיה שלי אולי נבעה מהעובדה שלא הייתי מטופחת רגשית ופיזית. אז כמובן ככל שגדלתי נגעתי (כלומר טיפלתי בעבודה עצמית שהייתי מאוד טובה) בנקודות אלו.

וכן זה עזר אבל לא לגמרי.

בתור משהי מעידות המזרח. למדתי בתיכון שכנזי ומעליב. ובאמת. לא התייחסו אלי בכבוד. בקטע החברתי. אומנם לא פגעו והעליבו לגמרי. אבל גם ממש לא התייחסו. אני זוכרת שרוב ההפסקות הייתי זקוקה לאיזו חברה שתבוא וכשהיא לא הגיעה אז הייתי די לבד. ובקיצור גם בתיכון לא מצאתי לעצמי חברות.

אבל רגע אני בעצם יחריג. גם ביסודי וגם בתיכון הייתי לי חברה אחת פה ושם לדבר איתה. אבל אף פעם זה לא היה באמת קטע חברתי. משם המשכתי לתואר. שם קצת יותר היו לי חברות אבל שוב משהו מאוד נקודתי בשביל ללמוד יחד. לא הצלחתי לבלות. אני עדין רווקה. אבל מרגישה לבד.

אני מרגישה שיש קשר בין העובדה שאני רווקה לעובדה שאין לי חברות. עכשיו אני עובדת כמורה. אני מגיעה לחדר מורות וכולם שם מקסימים ומקסימות. כייף לי לדבר עם כולן. והאווירה טובה. הבעיה שאני מרגישה לבד. אין לי עם מי לבלות. כבר בגילי רוב הנשים נשואות ואני לבד. אני מנסה לעודד את עצמי ולמצוא את עצמי ולא ממש מצליחה. אני כרגע לא רוצה להוציא כסף על טיפול כי כבר הלכתי להרבה אימונים אומנם בנושא אחר אבל לא הצלחתי להגיע לזה וכרגע אין לי אפשרות להוציא כסף. אז ת'כלס מה הייתם מציעים לי? למשל כשאני רוצה לצאת אחרי צהריים פשוט אין לי עם מי לצאת. אני באמת נראית סבבה.. רגיל כזה. יש לי בגדים די סבבה אני מטופחת. ואני מאמינה בעצמי. אבל פשוט רע לי שאני לבד.

אני לא חושבת על להתאבד באמת. אבל פעם שמעתי מתחום הפסיכולוגיה בנושא החברתי שזה צורך כמו אוכל ושתייה וכן זה גורם להתאבדות. שוב אני לא שם באמת. אבל זה עצוב לי הלבד.

יש לי כמה חברות שאני אוהבת. אחת מהן למדה איתי בתואר (עשיתי הסבה לא מזמן אחרי התואר הראשון שלי) הפכו להיות חברות טובות. הבעיה הראשונה שעכשיו היא ילדה את בתה השנייה ואין לה זמן עבורי. ולפני שהיא ילדה והייתה בהיריון אז היא שאלה אותי שאלות אישיות ופחות אהבתי את זה. נראה לי דווקא שהיא שאלה מתוך סקרנות. שאלות כמו: כמה מבחנים נשארו לך. ואני לא רציתי לענות לה על כל שאלה. אני לא רוצה שהיא תדע כמה מבחנים נשאר לי. סתם לפעמים זה באמת היו דברים פשוטים אבל לא אהבתי שהיא שואלת. חשבתי לעצמי שאם בא לה אז שתספר על עצמה. שתעזוב את הפרטיות שלי.

בקיצור שורה תחתונה גם לאור העובדה שהיא לא רוצה להפגש איתי כרגע יותר מחצי שנה כי היא מחוסנת ואני לא. טוב עד לפה חברה אחת. יש לי עוד חברה היא נשואה עם 2 ילדים ולרוב לא יכולה להפגש. זהו חוץ משתיהן יש לי עוד חברה אחת.. אבל כולן עסוקות.. ואני לא מצליחה שורה תחתונה לפתח קשר חברתי שהוא מעבר לעבודה נטו או לימודים נטו. כמובן שזה גם הישג עצום כי פעם פעם.. יחסית.. גם את זה לא היה לי. אבל עדין אני מרגישה בודדה וצריכה חברה. אודה לעיצות שלכם/ן.