שלום רב לכולם
אתחיל בקצת רקע אולי רלוונטי אולי לא.
אני סטודנטית שלומדת בצפון וגרה במרכז.
כך שיוצא שחצי מהזמן אני בצפון וחצי במרכז.
אני נמצאת במערכת יחסים פתוחה ללא מחוייבות אם כך אפשר להגדיר אותה כבר 5 שנים,
הכרנו בצבא, הוא בחור פשוט מדהים, חכם ברמות, תמיד אומר לי שאני הבחורה המושלמת אבל מסיבותיו לא רוצה קשר מחייב (אין לו זמן למערכת יחסים וכל הנלווה לכך (כך לפחות הוא טוען))
חשוב לי לציין שבזמן הצבא יצא לי לצאת עם עוד כמה גברים באופן די חד פעמי או גג שנמשכו כמה חודשים והוא ידע על זה וזה לא נראה שמזיז לו בכלל.
בכל אופן ככה אני חיה מאז הצבא, ומאז שאני אזרחית יוצא לנו להיפגש בעיקר בסופשים.
בשנתיים האחרונות התחלתי ללמוד בצפון והכרתי סטודנט מהפקולטה שלי, אמרתי לו שאני מעדיפה משהו לא מחייב והוא הסכים.
מאז ככה אני חיה בין שניהם, וחשוב לי לציין שהוא גם מדהים בעיניי ואני מאוד אוהבת אותו, הוא תמיד עם לב רחב לעזור לי בלימודים וכל הנלווה לכך.
בכל אופן עכשיו מגיע העיקר
אני לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה
ואני אסביר
תכלס? כיף לי מאוד במצב הנתון אבל כשאני חושבת על זה לטווח ארוך, אני בעצם בלי כלום ביד.
תמיד המשפחה שואלת מה עם בן זוג ואיך מישהי ככ יפה לא מוצאת אף אחד
אבל לכו תסבירו להם שהבעיה היא בי ולא בסביבה.
כן אני במחשבה של להוריד הילוך כי כבר הרבה בנות שאני מכירה אפילו מהפקולטה שלי כבר מקבלות הצעות נישואין, כולן מדברות על חבר שלהן ורק לי אין שום דבר לומר.
אף פעם לא הייתי בזוגיות אמיתית, לא יודעת מה זה ההרגשה שמישהו אוהב אותי בפומבי.
אבל אני? מרגישה שאני ממש אוהבת את שני החמודים שלי ולא יודעת אם כדאי לי לנתק מהם קשר ולהיות ליטרלי שבורת לב ולהתחיל מחדש.
אני יכולה להגיד שעם הבחור הראשון הייתי מאוד רוצה משהו אמיתי אבל כמו שאמרתי מבחינתו זה לא זה
והבחור השני... בגלל שכבר מלכתחילה אמרתי לו שאני מעדיפה אחרת כבר נוצר מצב שנוח מאוד לשנינו בקטע שהוא יכול לשכב איתי ואז להגיד לי על סטודנטית אחרת שהוא בקטע שלה..
בקיצור זה מעין פריקה של לא יודעת איך כדאי לי להמשיך הלאה ואשמח לכל עצה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות