זה קצת ארוך אבל זה הולך ככה, הייתה לי זוגיות עם מישהי שהכי אהבתי בעולם ואנחנו בבסיס ביחד , היינו תשעה חודשים אך בחודש האחרון לזוגיות היו ריבים וקונפליקטים שרק אני רציתי לבוא וליישם את הפיתרון אליהם היא פשוט הייתה אדם סגור שלא בא לקראת לפתור והעדיפה לשמור בבטן. בסופו של דבר הכל התפוצץ והיא אמרה לי באיזה יום שהיא צריכה זמן לעצמה ולא הפסקה כי היא לא יודעת כמה זמן יקח לה, טענה שהיא איבדה את עצמה ושאין לה כבר מה לתת לי ושהיא לא רוצה זוגיות ורוצה להיות לבד ואין לה אפילו מה לתת לעצמה ושהיא כאילו לא רוצה בכלל זוגיות רוצה להיות חופשייה בלי מחויבות (זה הבנתי ממנה אחרי זמן מה) ושכרגע היא לא מרגישה עם עצמה שזה הזמן שלה לזוגיות. אני אישית חושב שלפוצץ 9 חודש בגלל קושי זה קצת מוזר אבל עזבו יש מעבר לזה, היא עוד חודש וחצי משתחררת ונפרדנו לפני חודשיים ואנחנו נעים בין ידידות להתרחקות (התרחקות בעיקר מהצד שלי כי אני מתוסבך מאוד) ואני לא יודע מה לעשות היא רושמת לי אני רוצה שנהיה בסדר ולא ברע וכשאני מסביר לה את הדברים וכמה כואב לי וכמה שברגע שאני בקירבתה חוזרים הרגשות וככה לא אצליח באמת להמשיך הלאה ולחזור לחיים הרגילים פשוט בלי זוגיות אלא תמיד ארגיש חרטה מהקשר, אז היו כמה פעמים שאמרתי לה שיהיה נתק מוחלט והיא כאילו סירבה או גם כשהיא הסכימה אז כאילו מבחינתי זה מוחלט אז היו התעלמויות ממנה והיא כל פעם חזרה והתלוננה שזה לא בסדר וצריך שיהיה בסדר בינינו. כיום החלטתי שאני יותר לא רב עם עצמי והכלתי עם עצמי שלא נחזור ביחד ושתכלס אין עם מי לדבר ושכאילו אין על מה להילחם יותר וזה הותיר לי רק להמשיך הלאה בחיים וכמו שהייתי רווק פעם אהיה גם היום ואתגבר והכל בסדר, עם ראש מורם.
הבעיה שהיא נלחמת על קשר סבבה ואני מתוסכל ולא יודע מה לעשות.. עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות