היי חברים, אוף אני מרגישה רע. אני מאז שאני קטנה לא מצליחה למצוא את עצמי במסגרת מסודרת. אני מרגישה שביסודי ההורים שלי שלחו אותי לגן ולבי''ס ללא כלים רגשיים כלל, מה שיצר המון בעיות חברתיות ובקשתי לעזוב, גם הצוות היה לא מקצועי בעליל.. ועזבתי לחטיבה גם שם לא מצאתי את עצמי אבל נלחמתי. סיימתי, ועברתי לתיכון אחר כי הייתי מוכחרחה, וגם שם נלחמתי להשאר, למרות שבת'כלס אם היה לי רגע קטן או אפשרות אמיתית לעזוב הייתי בשמחה עושה זאת, פשוט לא היה..
הרגשתי מאוד בודדה כל השנים, המשכתי להתנדבות/ לאונ' - ושם התחברתי לכמה חברות .. לא יותר מידי.. פשוט גדלתי
עבדתי בכל מיני עובדות עד שסיימתי את התואר והבנתי שנדפקתי, אין פשוט אין מה לעשות עם תואר במשאבי אנוש. נשארתי עם החובות של התואר, עם תסכול.. ובלי כלים להמשיך הלאה
בשלב מסוים אחרי כמה שנים הלכתי למאמנת כלכלית, רגשית היא פגעה בי, אבל איכשהו איתה או בגללה מצאתי עבודה, משרדית נחשבת. היו שם פיטורים קיצוניים, הבנתי שכדאי לי לעזוב לפני שיעזיבו אותי, לא מצאתי את עצמי והכשרונות שלי שם בכלל
אני מבוגרת לגילי להיות בלי שקל בודד , בלי אף פעם להינות באמת
הייה לי קצת כסף בזכות העבודה המשרדית הזו, אז חשבתי שזה יהיה חכם ללמוד תחום לימודי כייפי , ומצד שני מקצוע תחביב, בסוף לא יצאתי משם מקצועית ולא הכרתי שם חברים/ות במיוחד. צער מסויים, גם הכסף הלך לי וגם לא כזה התקמדתי
שורה תחתונה החלטתי להסב את התואר שלי להוראה, ועכשיו אני מרוויחה שוב גרורשים וגרושים, עובדת בלי סוף בלי סוף!! כל הזמן מבקשים ממני עוד תפקידים, הכנת חומר, אין לי יום ואין לי הנאה כי גם אין לי כסף
שכר של כ 6200 ש''ח. מה לעשות עם זה? מתוסכלת
מתה לעזוב, מפחדת.. גם בגלל הקורונה, גם בגלל החוסר יציבות שמלווה אותי ולא מרפה וגם אין לי תחלופה אמיתית,יש לכם.ן רעיונות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות