אני בזוגיות שנתיים וחצי, בת 30 ובן זוג שלי גדול ממני בשנתיים, שנינו מרגישים שמצאנו את הזיווג שלנו ושנינו אוהבים מאוד אחד את השנייה, מכבדים, חושבים על חתונה יחד וכל אחד מאוד בטוח בזה שהוא רוצה להישאר עם האחר, מעבר לזה אני הראשונה שפגשה את המשפחה שלו והוא הראשון שהכרתי להורים. מה שמאוד מפריע זה עניין העתיד והשאיפות והמטרות המשותפות, הוא מבחינתו רוצה לעבור לגור יחד איתי אבל לא עכשיו אלא עוד שנה בערך, מה שאני מסכימה לגביו, אני עם תארים אקדמאים והוא לא רוצה ללמוד עם הזמן למדתי לא להכריח ולשים בצד אך הוא לא חושב על ללמוד תעודת מקצוע כלשהיא או לנסות להתקדם לפחות במקום העבודה(לא מחייב ללמוד אלא פשוט לחשוב קצת קדימה), חבריו רווקים ואין אנשים בסביבתו שהוא מכיר שלמדו/ התפתחו/יצאו מהבית. אני מרגישה שיש פער ביני לבינו , דבר שלא נעים לי בכלל להרגיש אותו ושאני רוצה משהו מעבר, לדעת יותר לגבי המטרות שלו או הכיוון שלו בחיים, גם אם אין העיקר לשאוף למשהו וזה לא משהו שאני רואה שקורה,הוא רגיל לאזור שלו, לסביבה , החברים, מקום העבודה הקבוע ואני מנגד חושבת על להתקדם ולא להתקע, אני ממש בדילמה עם עצמי כי הוא מכבד ואכפת לנו אחד מהשני, אבל אני שמה לב שהיום יש פער ברצונות, קושי בתקשורת, הרבה חשיבה כיחיד ולא כזוג, הפתיחות והשיתוף בינינו התערערה וגם אני מרגישה שאני נותנת ומוכנה לתת את כול כולי לקשר ושהוא מביע הססנות בהתפתחות האישית שלו, מה שווה לי לחשוב /לנסות/לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות