נסעתי לפני כמה ימים מתל אביב לאילת באוטובוס, וישב שם איזה בחור שראיתי שמסתכל עלי מידי פעם, בהפסקות וכו'.. מנסה כמה שפחות להיות שקוף.
כשהגענו לאילת הוא התחיל איתי בתחנה, אמר לי שאני חמודה ויפה והביא לי את המספר שלו. שלחתי לו הודעה בערב ודיברנו.. הוא אמר לי שהוא גר באילת ושהוא בן 20.
ישר אמרתי לעצמי שזה לא יעבוד, גם בגלל הגיל וגם המרחק.
אני מהצפון בכלל, 7 שעות נסיעה לאילת, ובת 15.
אמרתי לו שהוא גדול בשבילי ושהיה נעים להכיר, ובכל זאת איכשהו המשכנו לדבר.
הוא שלח לי הודעה יום אחרי ושאלתי אותו אם בא לו לצאת, הוא אמר שישמח ויצאנו.
(הייתי בבית מלון משני עד חמישי, חזרתי היום)
יום אחרי זה יצאנו שוב, זה בעצם היה הלילה האחרון שלי באילת..
והוא באמת מושלם, הוא רגיש וביישן, הוא ילד כזה טוב וקשה לי לוותר עליו, אבל זה לא אפשרי ואני כמעט בטוחה שכולם פה יצדיקו אותי בעניין הזה.
הוא בצבא עכשיו, אבל זה לא מה שמפריע כי הוא ג'ובניק וחוזר ב1 כל יום..
מה שמפריע זה המרחק, זה העניין המרכזי.
אולי עכשיו כשאני בחופש זה יכול להסתדר, אבל עוד חודש אני חוזרת ללימודים וזה פשוט לא יהיה אפשרי.
גם הגיל מפריע.. אבל לא כמו המרחק.
והוא פשוט מדהים, אני לא יודעת מה לעשות.. הוא בדיוק כמוני, החשיבה שלנו אותו דבר וההתנהגות, בחיים לא נפתחתי כל כך מהר לבן אדם.
הראש שלי אומר לשחרר מימנו, למצוא מישהו אחר באזור שלי ובגיל שלי.
אבל הלב משהו אחר לגמרי, לתת לזה צ'אנס, לנסות, אולי זה כן ילך..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות