אני כותבת את זה פה כי אני כבר נואשת, אין לי יותר מה לעשות, הייתי אומרת אפילו שזה אולי מכתב פרידה
אני מסתכלת אחורה ומנסה להבין אולי עשיתי משהו למישהו? אולי אני אשמה בכל זה בעצם? אולי אני הכנסתי את עצמי למצב הזה? ואני באמת לא מצליחה להבין למה זה מגיע לי.
שנה וארבע שאני כבר בצהל מתוכם, נשארו לי 11 חודשים לשירות, ומתוכם שנה אני רק נלחמת גם במערכת, גם בעצמי וגם במחשבות שלי.
ניסיתי כל דרך אפשרית, באמת שניסיתי הכל, אני רק מבקשת לצאת ליומיות. ראיתי קבנים בלי סוף, הגשתי טפסי 55 בלי סוף, היו לי שיחות בלי סוף, ורק עשו אותי פינג פונג מאחד לשני, מרחו אותי ושיקרו לי , הייתי אצל פסיכיאטר צבאי שנתן לי כדורים שיכולים לשתק סוס , שאותם לוקחת כבר חודשיים , כל הדרך הזאת אני רק נלחמת , משכנעת את עצמי יום יום דקה דקה , למה לא לוותר על עצמי ולמה לא שווה לעשות עכשיו מעשה שאני אתחרט עליו?
רק בגלל שאנשים שלא מכירים אותי ולא עשיתי להם כלום, לא רוצים להעביר אותי ליומיות .
אני כותבת את זה עכשיו מתוך תסכול עמוק , אני עומדת בקצה של תהום ושאני כל רגע הולכת לעשות את הצעד הקטן הזה בדרך למטה, מרגישה שפה זה המקום מבטחים שלי לשתף את זה, אני לא יודעת עוד כמה זמן אני אוכל להחזיק במאבק הזה עם עצמי, אני מרגישה שאני הולכת להישבר ולעשות מעשה, אני לא מסוגלת יותר להרגיש את הכאב שאני מרגישה בלב שלי, את הדיכאון שאני מרגישה כל יום בבסיס סגור, את הדיכאון שאני מרגישה כל יום שאני לא חוזרת הביתה, אני לא רוצה לשמוע יותר אף אחד, אני כבר השלמתי עם זה שזהו זה הסוף, רק נותר לי להחליט איך ומתי לעשות את זה. תקווה כבר אין לי.
מה ביקשתי ? לעבור ליומיות? זאת באמת בקשה ככ מוגזמת?
סליחה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025