רקע: אני יוצאת עם חבר שלי (בן 29) כבר שנה וחצי.
שנינו מהתרבות הרוסית.
אנחנו נפגשים בעיקר בסופי שבוע, בשבת הוא ישן עד הערב. (בגלל עבודה אבל גם כי אנחנו גרים שעה מרחק והוא לא מנסה לראות אותי יותר, גם בהודעות לא כזה מתקשר- הנה עוד בעיה)
יש הרבה פאקים בקשר, אני בעיקר מרגישה שהוא רק חושב על עצמו, הוא מנסה להראות שהוא לארג ותמיד משלם על הכל אבל מרגיש לי שהוא מתקמצן וזה לא בא מהלב. נגיד הולכים למסעדה והוא ישר חוטף את האוכל ולא תמיד דואג לי, שותה לי את השתייה אם נגמר לו משלו. כאילו דברים כאלה.
ישן כל השבת עד הערב ולא מנסה לעשות ככה שיהיה לנו זמן איכות כייפי. ( יש לו תירוץ קבוע ״בן אדם צריך לנוח בסופש״ ) אפילו במין אני צריכה אלף פעם להגיד לו להתקלח לפני (אם זה בשבת, הוא מתקלח בשישי בערב ואז בשבת מושך עד שהוא כבר הולך), כאילו לא מתחשב ורק חושב על עצמו.
בכל מקרה יש המון דברים לא טובים אני יכולה לכתוב מאמר על זה. כל פעם שדיברתי איתו ואמרתי לו ככה ישירות, הוא תמיד מתרץ, לכל דבר יש לו תירוץ!!! במקום לקחת אחריות, להתנצל ולהשתפר. הוא כבר תקופה אומר שישתפר ובינתיים זה רק דיבורים.
מה שהכי מפריע לי שמילא הדברים האלה, אבל בנוסף לכל זה אין שום כיוון להתקדמות רצינית לחתונה או לגור במשותף, הוא ילד מפונק של אמא שלא באלו לבזבז כסף על דירה אז הוא כבר מלפני הקיץ מתרץ לי למה לא עוברים לגור ביחד. כאילו מה אני אמורה למשוך עוד חצי שנה עד שנעבור לגור ואז הוא ימשוך אותי עוד שנה שנתיים להחליט אם הוא מציע??? מחרפן אותי. מגיע לי יותר טוב, באלי גבר שישר יידע שהוא רוצה אותי לכל החיים.
וכל פעם שאני נותנת לו אולטימטום של יאללה או שנפרד הוא ישר רץ אליי עם פרחים ומתכנן שאני אתן לו עוד צ’אנס וככה עובר הזמן ושום דבר לא משתנה.
אני (עוד חודש 28) בחורה עם תואר ראשון, עבודה מסודרת, רכב משלי. אני נראית מעולה פלוס, אבל לפניו הייתי הרבה זמן לבד ואני פוחדת להפרד ממנו סופית ולא למצוא גבר טוב. כולם היום גם כאלה קמצנים וגם לא רציניים רק רוצים דבר אחד. לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות