התארסתי לפני חודש ומאז מרגישה לבד בתכנון החתונה,אני דואגת ומסדרת הכול ושלא תבינו אותי לא נכון אני לא מתלוננת שהארוס שלי לא עוזר זה לגמריי אחרת הוא פשוט בן אדם אדיש והוא סומך עליי ברוב הדברים אם אני צריכה עזרה במשהו אני מבקשת ממנו והוא עוזר הוא בסדר גמור. אני ממש מתרגשת לקראת החתונה אבל ההורים שלו לא רוצים שנתחתן מעבר לחתונה אנחנו נתונים להמון לחץ אם זה התמודדות מבחינה כלכלית ובו זמנית אני גם בהריון אז זה ריצה בין בדיקות לעבודה להכנות לחתונה. לפני שבוע וחצי הוא התעלף בעבודה לאחר מס בדיקות גילינו שהוא חולה קורונה וגם אני. ההורים שלו האשימו אותי שאני הדבקתי אותו כי אני עובדת בסופר ונפגשת עם הרבה אנשים ושבגללי הוא התעלף בגלל כל הלחץ "שאני מעמיסה עליו לגבי החתונה" אני אוהבת אותו נורא. הרבה אומרים לי תעזבי אותו ההורים שלו יהיו לך על הצוואר כל החיים אבל אני אוהבת אותו יהיה קשה לי המחשבה של לעזוב אותו הוא בן אדם מדהים. אני מרגישה אובדת עצות מצד אחד אני לא יכולה בלעדיו מצד שני מרגיש לי שלמשפחה שלו יש השפעה לא קטנה על מלא דברים. (הוא דווקא מגן עליי ועומד מול המשפחה שלו בשביל להגן עליי) אם זה להגיד לריב המשפחה לא להגיע לחתונה וזה כואב לי בשבילו איזה מן חתונה זאת תהיה אם מי שהוא אוהב לא יהיה איתו אני יודעת שהוא מודע לזה אבל אני מרגישה המון פחד ולחץ על הכתפיים גם בגללי וגם בגללו מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות