אובחנתי בהפרעה הזאת כשהיא רק יצאה לפני שמונה שנים בגיל שתיים עשרה. היום החלטתי לנסות לטפל בה מפני שהמצב הוא כזה, אין ומעולם לא היו לי חברים. אני לא בדיכאון או משהו, אין לי בעיה להיות כל היום בבית. אף פעם פשוט לא היה לי צורך כל כך גדול לחברה, כפי שהיה לאחרים. מבחינתי לפגוש מישהו בעבודה או בלימודים ולדבר איתו חמש דקות על ממש כלום סיפק את הצורך הזה. תמיד חשבתי שאני לא צריכה חברים, שיום אחד אכיר מישהו, נקים משפחה וזה ימלא את הצורך שגם ככה לא ממש גדול. בזמן האחרון התחילו לי חששות שאולי משפחה עתידית לא תספיק ושצריך חבר אחד או שניים בנוסף, בעיקר כעת כשאני כבר לא בשירות או בבית הספר ואוטואטו מסיימת לימודים במכללה. ניסיתי לטפל בזה. הלכתי לקבוצת כישורים חברתיים עם מאובחנים באוטיזם [ למרות שאין לי אוטיזם כי זה מה שהיה] אבל מההתנסות הזאת שנמשכה חצי שנה הבנתי שלא ייצא כלום מפני ששאר חברי הקבוצה הם פשוט לא מסוג האנשים שאפשר ליצור איתם קשר אמיתי שימשיך מעבר למפגשים השבועיים. ניסיתי גם ללכת למקומות שמתמחים בהפרעה הזאת [ יש בערך רק שניים כאלו בכל הארץ בגלל שזאת אבחנה כל כך חדשה] וכל מה שקיבלתי זה רשימות המתנה של חצי שנה לפחות] לקבוצה או לפסיכולוג מומחה בתחום. מה שגם אם אחכה חצי שנה, אני לא זכאית לשום החזר מקופת החולים ומדובר על אלפי שקלים בחודש. כל מה שאני רוצה בסך הכל זה לתת הזדמנות לקבוצה של אנשים בעלי אבחנה זהה לשלי אבל כפי שכבר אמרתי, נראה שזה בלתי אפשרי, מה לעשות?
ולפני שאתם אומרים לי תצאי למקומות חדשים, אל תאמרו לי את זה כי זה פשוט לא עובד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025