שלום לכולם, אני בת 25 והכרנו דרך חברים משותפים לפני חצי שנה, בהתחלה היה לו קראש עליי של ממש ובסוף כל יציאה עם החברים הוא שאל את החבר המשותף האם אני בקטע וכו,
בסוף אחרי שלוש שבועות של היכרות החלטתי שאני רוצה לנסות, בהתחלה הוא אמר שהוא לא בטוח אם זה נכון כי מבחינת טיימינג אין לו זמן לקשר כרגע הלימודים מעמיסים עליו(תואר ראשון)
ניסינו משהו כמו חודש וחצי שלקראת הסוף היה קצת ויכוחים וסוג של אנרגיה שלילית כי יצא שאני רציתי יותר לראות אותו ולהפגש ולו היה מעט זמן בשבילי וגם שאני מפעילה לא מעט לחץ.
עברו 4 חודשים ונתקלתי בו במקרה הוא חיבק ונישק ושאל לשלומי מה אני עושה התעדכנו משהו כמו רבע שעה שבסופם שאל אם באלי שנשב מתישהו להשלים פערים,
יצאתי מאוד נרגשתי כי מלכתחילה הוא הרגיש לי כמו פספוס, עברו כמה ימים ושלחתי לו הודעה, השיחה הייתה לא הכי נלהבת מצידו אבל(ולצערי) במהלך השיחה אני מעט ״קרבית״ וזה כי הרגשתי פגועה בתכלס והכל צף.
ניסיתי לקבוע איתו לסופש אבל הוא לא יכול ושאל אם אוכל במהלך שבוע הבא ואמרתי שלא ובקיצר הוא חתך את השיחה ואמר שנתעדכן ושתהיה שבת שלום.
ואני לסיום סיומת אמרתי (וחבל) שאני לא מבינה אותו האם הוא לא באמת התכון שהציע שנפגש, הוא אמר שלא להכניס לו מילים לפה אבל הוא חייב לזוז להתארגן.
האם לדעתכם הרסתי את הסיכוי שנחזור?
אני שבורה מזה כי הייתי לגמרי בטוחה בתוכי שמתישהו אני והוא נחזור ושזה יהיה לתמיד אבל עכשיו אני מרגישה שהרסתי את הסיכוי האחרון שלנו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות