ההורים שלי שלחו אותי לפסיכולוגית בגלל הנטייה שלי, וזה בסדר אני לא משתדלת לא לדבר על זה כי כשאני כן אז היא טוענת שזה מוקדם מידי לומר.
בגדול מה שקורה זה שיוצא מצבים שאחרי שיחה איתה אני מרגישה נגד כעס על ההורים, היא מאשימה אותם בדברים לא לפני שהיא אומרת "אני לא רוצה לצאת נגד ההורים שלך אבל..." היא מאשימה אותם בדאגה שלהם אליי שהם מגזימים והיא לפעמים מזלזלת, ההורים שלי הם הדבר הכי יקר לי בעולם! רע לי לשמוע את זה, אבל אני לא תמיד מסתייגת. מה שהכעיס אותי היה שוב שכשדיברנו על הנטייה המינית שלי והיא לא שכחה לומר שזה מוקדם לדעת, אמרתי לה שאני לא נתפסת להגדרות אבל אני יודעת שאני נמשכת גם לנשים. עכשיו שלחתי לה איזה קטעים אישיים שכתבתי,(כשהיא שמעה שאני כותבת היא ממש הפצירה בי שאשלח לה) קיצור בסוף עשיתי את זה, לא ציפיתי שהיא תדפיס אותם, הייתי ככ מאופקת באותו הרגע רק לחשוב על זה עכשיו מחרפן אותי, הדבר הראשון שאמרתי היה, "אני רוצה שתגרסי את זה."
אבל היא התעלמה ואמרה שזה בטח גורם לי להרגיש מפוחדת והתחילה לקשקש על הקוד האתי של הפסיכולוגים,
זה נכון שאם אני מבקשת ממנה את המחברת שהיא מסכמת הכל עליי אסור לה להביא?
אני לא רוצה שזה ישמר, לפחות לא המילים שלי, לא הפריקות המטופשות שלי ששלחתי לה.
עוד משהו, כשהיא אמרה שההורים שלי חסרי מושג לגבי כל עניין המיניות שלי אמרתי לה שזה כזה לא נכון, ואז מכעס פלטתי שאבא שלי בתור נער היה מאוהב בחבר טוב שלו, הדבר הראשון שהיא שאלה אם היו להם התנסויות מיניות, הסתכלתי עלייה בשוק אולי לא מספיק אבל כמו מטומטמת אני עונה לה ישר לא, היא יכולה לשאול את זה בכלל?
מה שגם היא הפעילה עליי לחץ לשלוח אבל זה הייתה בחירה שלי בסוף אם לשלוח, היא אפילו אמרה את זה נכון לא רצית לשלוח?
קיצור אח''כ היא פירמטה את כל מה שכתבתי לאורך כל הפגישה, והפרשנות שלה הייתה גרועה והיא נתנה למילים שלי שם שלא הכרתי, היא אמרה בככ בקלות איזה משהו שאמרתי לה פעם, משהו שמבינתי ככ גדול וככ מפחיד ואפילו לא יכולתי לומר אותו לא כשאני לבד ולא מולה כתבתי את זה
אפשר עזרה? אני נואשת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות