היי,
כבר תקופה שאני חושבת על לעזוב את הבית ולעבור לגור לבד בגלל שאני מרגישה אני לא מצליחה לפרוח ולהיות באמת מי שאני בבית של ההורים. הבית של ההורים מתנהל על פי אורח חיים חרדי וכבר תקופה ארוכה שאני לא מתנהלת על פי אורח זה, אבל מכבדת את הבית בו אני גרה ולא עושה דברים שאני יודעת שיפריעו להורים שלי. יש לי חדר לבד כך שיש דברים שאני יכולה לעשות, אבל אני עדיין מרגישה כבולה. במיוחד שאנחנו גרים בשכונה חרדית ואבא שלי תמיד מבקש ממני להתלבש צנוע בגלל האזור בו אנו גרים. ואני עושה כך, כי בסופו של דבר השכונה הזו הוקמה עבור חרדים ולא מכבד להסתובב בלבוש שאינו צנוע באזור. ובאיזשהוא מקום, זה מוריד לי את כול החשק לצאת. בפעמים שאני כן יוצאת, אני יוצאת מחוץ לעיר כשאני לבושה צנוע ואז מחליפה לבגדים שאני לובשת בדרך כלל אצל חברה וזה כבר מעייף. אה ואציין גם שעד לפני שנה לא היינו מתגוררים בשכונה הזו, אלא בשכונה אחרת חילונית, דבר שהקל עליי יותר. כעקרון, זה חלק קטן ממה שקורה ואני באמת מרגישה שאם אעזוב את הבית אצליח לפרוח ולהגשים את החלומות שלי מבלי שכול רגע אצטרך לחשוב על מה ההורים יגידו, יחשבו או איך זה יצטייר בעיניי השכונה כי כולם כאן דוחפים את האף שלהם לחיים של אנשים אחרים.
בכול אופן, יוקר המחיה כאן במדינה לא נורמלי וניסיתי לחשב כמה יצא לי לחודש בערך שכירות, מים, חשמל, אחזקת רכב וגם לימודים ואני גם ממש רוצה לחסוך כסף, אבל זה פשוט לא מציאותי. אני רק אכנס לחובות, לפי איך שזה היה נראה ;(
הרעיון לגור עם שותפים גם עבר לי בראש, אבל אני מפחדת לגור עם אנשים שאני לא מכירה.
בכול מקרה, ממש אשמח לעצות ולתגובות, כול תגובה תתקבל בברכה. תודה רבה לכם ;)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות