אני בת 36 נשואה באושר, ואם לנסיך בן 12.
אז ככה, הבן שלי לצערי כבר כמה שנים מגמגם, אנחנו לוקחים אותו לקלינאית תיקשורת. ולמה שצריך ועובדה שלאט לאט יש תוצאות בשטח (ולא רק בתאוריה ) וזה נעלם, (הגמגום שלו היום הרבה פחות ממה שהיה לפני שנתיים נגיד) אז ככה.
לפני שנתיים בערך (פלוס מינוס) היינו כל המשפחה (להוציא בעלי שלא היה בפעם הזאת) בארוחת שישי משפחתית אתם יודעים. ישבנו כולנו בסלון אחרי האוכל וצחוקים והכל אתם יודעים, הבן שלי ניסה להשתלב והתחיל לדבר על משהו לא זוכרת על מה כבר והתחיל תוך כדי הדיבור לגמגם, אחותי (בת 30 היום) כנראה לא הבינה את המשמעות והתחילה לחכות אותו תוך כדי שהוא מגמגם... היא התחרטה על זה אחרי שניה אבל זה היה מאוחר הוא קלט, וראיתי את ההבעה על הפנים שלו איך שהוא מבין שלועגים לו מול כולם.
מאז אנחנו לא מדברות, נתק מוחלט, יש אנשים שאומרים שזה מוגזם, אפילו בעלי שסיפרתי לו על זה הוא היה בנסיעה חזרה הביתה מחברים מפאב, אמר שכמעט עשה תאונה עם הרכב שסיפרתי לו אומר שזה מוגזם, אבל אתם לא יכולים לתאר לכם מה התחושה הזו של אמא שפוגעים לכם בילד.
אז אני מתלבטת. האם לבוא לחתונה שלה? מצד אחד בעלה לעתיד שאני ביחסים טובים איתו ביקש ממני לבוא, ואני רוצה לכבד אותו.
מצד שני למרות שעברו שנתיים אני לא יכולה להוציא מהראש את התמונה שלה לועגת לו מול כולם ואת ההבעה על הפנים שלו "וכל המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים" כל פעם שאני נזכרת בזה אפילו עכשיו כל הגוף שלי רועד ואני רותחת.
אז אני לא יודעת מה לעשות ... עצות!?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות