אני משוחרר מזה חודשיים,עשיתי 3 שנים,ומכיתה י' הייתי נוטה להסתגר בבית מדוכא בגלל שהייתה לי בעיה של ביטחון עצמי עד כדי כך שלא הייתי הולך לבית ספר וכמעט פרשתי מהלימודים
התגייסתי והלכתי קצת לפסיכולוגית לגבי הבעיה שבקושי עזרה לי,לפני שנה ו 9 ככה הכרתי מישהי בבסיס , אהבה ראשונה שלי וחברה ראשונה שלי..שכבתי עם בנות לפני אבל היא הייתה האהבה והחברה הראשונה
זה היה פשוט מושלם בחודשים הראשונין,החווייה הכי גדולה שהייתה לי.הייתה לי בעיה עם איך שזה התחיל,מסטוץ שקדמו לו הודעות בפייסבוק..זה נגמר אחרי שנה וחצי ואחרי שהיא נפרדה ממני אינספור פעמים וכל פעם הסכמתי לחזור אלייה מאהבה עד שנפרדנו סופית לפני 4 וחצי חודשים.מאז דיברנו פעמיים,כל פעם במשך כמה ימים,בהפרשים של חודשיים.בפעם האחרונה היא התקשרה לפני חודש ומאז הכל חזר לי
היא נפרדה ממני כל פעם , טענה שהיא לא יכולה להכיל כרגע,הודתה שהיא אגואיסטית,הפסיקה להעריך אותי,הייתה משפילה אותי וגורמת לי לבכות,הייתה אומרת לי כמה אני לא בסדר וכמה אני חרא,הייתה קוראת למשפחה שלי נחשים,וכו'
אבא שלה מת כשהייתה ילדה,אנסו אותה 3 גברים שונים,אמא שלה הייתה בבית משוגעים,והיא גדלה בפנימייה.
במקום שזה יהיה סיפור של מישהו שאוהב מישהי למרות כל זה,זה התהפך לי על הפנים והיא פשוט מיררה לי את החיים.
כבר כמה חודשים לא בכיתי,לאחר שבמשך שנה ו בכיתי בגללה וכל הזמן רציתי שיקרה לי משהו רע בשביל שהיה תבכה עליי ותדאג לי...בקיצור אני שוקל ללכת לפסיכולוגית(השאלה איזה?קלינית?מה?בקופת חולים שלי?כי לפרטי אין לי כסף)אבל זה דפוק שאני אלך לפסיכולוגית בגללה,מה גם שאני מפחד שהרישומים באזרחות "יצטלבו" עם הרישומים של הקבן וזה , ושיעשו לי בעיות בלהתעסק בעבודות מסוימות או דברים כאלה..
בקיצור,מאז שהכרתי אותה ועד היום אני בחרדות מהמילה "יזיז"(היו לה כאלה)ולא מסוגל לשכוח את השיחה בפייסבוק לפני שהכל התחיל,או את היחידה שאחד היזיזים שלה שירת,או אפילו את השם שלו
בקיצור אני בחרדות גדולות מזה,ולכל זה תוסיפו את העובדה שהיא עזבה אותי,כי אני באמת רציתי להתחתן איתה ולעשות אותה מאושרת
תוסיפו לזה חרדות מהשם של האנס שלה,או מהסוג עבודה שהוא עובד..בקיצור אני מרגיש כאילו חלק מהדברים האלה אני חוויתי
אני יודע שלא מגיע לה שאני בכלל ארגיש אלייה משהו,מה גם שעברו כמה חודשים מאז הפרידה
יצאתי עם עוד כמה בנות מאז אבל זה לא זה
אני כל הזמן חולם עלייה,לוקח לי שעות להירדם בלילה,ואני סובל
בקיצור אני מתחרט על הרגע שבמקום לא להכניס ראש בריא למיטה חולה,כן הכנסתי אותו(אגב,במשך חודש היא שיכנעה אותי להיות ביחד אחרי ששכבנו,אני לא כזה רציתי כי זה לא הרגיש לי לרמה שלי..וצדקתי)
אבל בכל זאת מתלבט התלבטות גדולה אם ללכת לפסיכולוגית
מאוד קשה לי להבהיר מה היה בכל הזמן הזה בלי שאני אחפור פה עוד 40 שורות,אבל אני יודע שאנשים ייאבדו טעם מלקרוא..אני מקווה מאוד שהצלחתי להבהיר לכם רבע מהמצב שבו אני נמצא
אני חושב שאני עדיין אוהב(ושונא) אותה, ואני בטוח-שעד היום כואב לי על החיים שהיא עברה
תודה על העזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות