אני בן 26, נראה סביר פלוס ומתאמן. לפני כשנתיים-שלוש התחלתי להקריח בצורה יותר רצינית ככה שיש לי מפרצים אבל עדיין יש לי שיער ברוב החלק העליון של הראש. מעין שפיץ כזה.. אמרתי לעצמי שאין לי סבלנות לחכות שהשיער ידלדל עוד ועוד ושיאללה בוא נלך עד הסוף ונעשה קרחת חלקה עם סכין. הרי במילא המצב לא יהפוך יותר טוב, וכל הניתוחי השתלת שיער האלו לא מדברים אליי.. כנ"ל כל התכשירים למיניהם.. את השיער המעט דליל בחלק הקדמי והעליון של הראש לא אהבתי, ותמיד הסתכלתי על אנשים מקריחים שניסו להסתיר את זה וזה היה נראה פתטי בעיני. יש לי תווי פנים טובים ואני לא ראיתי סיבה למה לא ללכת עם זה עד הסוף.
הבעיה היא שמאז שעשיתי את זה כמעט כל התגובות מסביב לא מפרגנות מספיק, רוב האנשים (משפחה וחברים) שואלים "למה עשית קרחת??" או "יותר יפה לך מה שהיה לפני". זה מתחיל להכניס אותי לבלבול כי אולי באמת קצת הגזמתי ואולי אני קצת מחמיר עם השיער המקריח שלי. כאילו, אולי היה עדיף למשוך עוד קצת? מצד שני, אני רואה מלא סרטונים ביוטיוב של אנשים קירחים שמלאים ביטחון עצמי וזה בדיוק מה שגרם לי להחליט שאני לא אתן לשיער להגדיר אותי כבנאדם. חוץ מזה, אני מתחיל לחשוב שאולי פשוט אנשים מקובעים ולא רגילים לראות בחורים צעירים כמוני עם קרחת ובעיקר יודעים שלא היה להם אומץ לעשות את זה בעצמם... אשמח לשמוע את חוות דעתכם: האם כדאי להקשיב למעגל הקרוב ולהחזיר את השיער עד שייאבד לגמרי או ששווה להתמיד עם הקרחת גם אם זה לא לטעמם של חלק מהאנשים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות