היי לכולם
לאחרונה אני חווה דיכאון קטן שהוא כמו כדור שלג, פשוט גדל אחרי כל מאורע חברתי.
אני אקדים ואומר שאני מחשיבה עצמי כאדם מאוד חברותי, אני נדיבה ואעשה הכל בשביל מי שקרוב אליי ולכן כל העניין הזה שאני לא מצליחה להרגיש שייכת לאף קבוצת אנשים מאוד מפתיע אותי.
יש לי בן זוג 4 שנים ואני מרגישה שאחרי כל מפגש עם חברות בלעדיו אני פשוט אומרת לעצמי שהייתי מעדיפה להיות בבית איתו כי זה פשוט הכי כיף לי ומרגיש נכון.
יש לי אופי "אשכנזי" ואני לא הבן אדם הכי הכי זורם ויוצא עד שעות מאוחרות, אבל אני באמת מנסה כמה שיותר להתאים את עצמי לאנשים מסביבי כי אני מבינה שרוב האנשים בגילי אוהבים לצאת עד מאוחר ולהשתכר.
משפחה אצלי זה מקום המפלט האחרון כי היא די מפורקת, המשפחה של בן זוגי ממלאת לי את החסר בעניין הזה. חברות מהתיכון יבשות אפילו יותר ממני ואפילו איתן כבר איבדתי תחומי עניין, וחברות מהעבודה כל כך שונות ממני ביכולות הזרימה שלהן שאני פשוט לא עומדת בקצב. להכיר אנשים בלימודים פחות מתאפשר כי אני לומדת עצמאית מהבית.
מרגיש לי שאני חייבת בדחיפות להכיר אנשים חדשים ובשלב הזה בחיים אני באמת לא מבינה איך ניתן לעשות את זה במקום שהוא לא עבודה? אם אקבל מכם עצות לאיפה, השאלה גם איך? איך אני דואגת שהפעם הבאה שאכיר אדם חדש זה לא יקרה שוב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות