אני קודם כול אציין שאני יודע שהעצות שקיבלתי לא היו טובות משום שכשביצעתי אותן היו תוצאות עגומות וכשלא ביצעתי אותן הרווחתי המון וניצלתי מצרות. בכלל אני מעדיף שיגיבו על השאלה הזאת בני 30 ומעלה. אני מרגיש כאילו כולם רוצים לראות אותי למטה... משפחה וחברים. איפשהו יצא שהיכרתי אדם אחד ששינה לי את הקו החשיבה לגביי החיים... על עד כמה חשוב לצבור סוג של כוח בחיים האלה... וכשבעצם אף אחד או אף אחת בעיקר לא מעוניינים במישהו שאין לו מה להציע... עם אדם נוסף שהיו לי תקלים איתו גם פקח לי את העיניים לגביי החיים אם כי הוא השני... לדעתי הנפש שלו כבר מזוהמת ולא הייתי רוצה להתנהג כמוהו... גם אם זה במחיר שאני לא אמשיך "להתקדם". בכול אופן החיים לא פשוטים כן... יש לכאורה אנשים אופטימיים שמציגים כלפיי חוץ שזה עולם טוב... עוד מבלי להיכנס למצב שיש במדינה בתקופה הזאת... מי שאוהב את החיים זה מי שהדברים מסתדרים לו, איך שלא נסובב את זה. בכול אופן כשאתה מתחיל פתאום להגשים רצונות שלך אתה מבין שזאת המהות האמיתית של החיים. יש הבדל בין ללהעביר את החיים לבין לחיות. אם כי כולם שווים בפני הקדוש ברוך הוא ובפניי כול השאר בעולם הזה... אבל זה נורא תלוי עד כמה חשוב לאדם להצליח ולעמוד בחלומות שלו... יש כאלה שאין להם רצונות גדולים וזה גם בסדר. בכול אופן אני פתאום בוחן את הדברים אחורה בשנים האחרונות ואני מבין שאם לא היה לי את הקול הפנימי שלי שכיוון אותי ואם הייתי מקשיב ממש לאנשים הקרובים ביותר אלי הייתי במצב גרוע מאוד... לא שהיום הכול מושלם אבל הרבה יותר טוב ממה שרצו לייעד אותי אליו. ואני שואל את עצמי... מאיפה זה מגיע? אנשים אוהבים לראות מישהו מתחתיהם גם אם מדובר במשפחה גרעינית? וגם חברים הם ככה? אנשים לא מבינים עד כמה הם יכולים להרוס חיים של בן אדם כשמכוונים אותו לא נכון? אני באמת לא יודע ואני מרגיש שאני פשוט יכול לסמוך אך ורק על עצמי... וגם זה רק כשאני ביום כזה כשאני ישן טוב ואוכל טוב ומאוזן. עוד מישהו הגיע לתובנה הזאת? שבעצם אי אפשר לסמוך על אף אחד ואין מישהו שבאמת רוצה שתגיע לשיא מימוש הפוטנציאל שלך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות