טוב, אחרי שקראתם את הכותרת אתם בטח חושבים שאני סתם באה להשוויץ כמה שאני רזה. אבל לא. אני עולה לכיתה ח', אני בת 13 וכמה חודשים. הגובה שלי הוא 1.72 ואני מהיותר גבוהים בשכבה. נשמע טוב, לא? אז זהו, שלא. אנשים לא מאמינים לי, אבל אני שוקלת פחות מ40 קילו. בעקרון, אין לי בעיה עם המשקל שלי, יש לי בעיה עם איך שאני נראת. אם כולכם דמיינתם אותי כמישהי מהממת אז טעיתם. רואים לי את כל העצמות. הפנים שלי מכוערות מהעצמות של הלסת שבולטות. נכון יש איבר כזה, אממ אגן? אה, אין לי אותו. יש לי שתי עצמות ענקיות ובולטות. אני מתביישת ללכת עם בגד ים כי רואים לי את כל הצלעות עד שחושבים שאין לי שום דבר מלבד עור ועצמות. אני לא חזקה בכלל, השרירים שלי מאוד חלשים ואני לא טובה בספורט. אני גם בכלל לא גמישה. בגלל זה אמא שלי קוראת לי מקל.
דבר ראשון שאני רוצה להגיד, זה שנולדתי ככה. תמיד הייתי רזה. לא אנורקסיה שמנורקסיה. זה לא המקרה.
הלכנו לתזונתית והיא אמרה שזה בסדר, שאני לא בתת משקל ושהכל תקין אצלי.
אבל לפני שאתם אומרים איזה כיף לך, זה קל פשוט תאכלי, אז זה לא!!
לא משנה כמה אני יאכל, לא תעבור חצי שעה והאוכל כבר יהיה בחוץ (ואני לא מדברת על להקיא אוקיי).
אני לא אוהבת אוכל, וגם לא לאכול באופן מיוחד. יש לי אוכלים אהובים, בטח תצחקו לי בפרצוף כשאני יאמר אותם. ברוקולי, כרובית, אדממה (פייב), גזר, ועוד בסגנון. אני מעדיפה אותם על פיצה המבורגר וכל הגאנק פוד האחר שיש.
כל הדבר הזה הוא לא גנטי. בכלל.
אבא שלי הוא בן אדם שמן.
הוא ניסה כמעט את כל הדיאטות, אבל הוא פשוט לא מצליח.
הוא ממש שמן. אני לא צוחקת.
גם לאחותי הקטנה לא חסר.
ואותו הדבר עם אמא שלי, ככה שאני לא מבינה מאיפה זה בא.
אנשים מנסים לדחוף לי כל הזמן אוכל אבל אני פשוט שבעה!!
בקיצור, אולי זה ישמע מוזר, אבל אני לא מצליחה להשמין.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות