נפרד ממני בהודעה לפני חצי שנה והדברים שלי עדיין אצלו, לבקש אותם בחזרה?

יצאתי עם בחור שפגשתי בעבודה הקודמת שלי לבערך חודשיים, הקשר היה ממש אינטנסיבי, במבט לאחור וגם במהלך הקשר הקצר היה ברור לי שמשהו מוזר.. סוג של lovebombing. התאהב בי בטירוף, רצה מהר מאוד שנהיה זוג, דיבר איתי כל היום, קנה לי דברים. הייתי בתקופה ממש קשה מכל הבחינות ובעיקר בבית, לא הסתדרתי עם השותף שלי ורציתי לברוח משם. גם אני שמתי עליו עין במהלך השנה בעבודה אבל לא חשבתי לעשות צעד, אז כשהוא עשה ועוד בתקופה הזאת, עם כל הדגלים האדומים, נשאבתי לקשר הזה. הוא התעקש שאבוא להיות אצלו בנתיים, שהבית שלו פתוח בפני, שגם בשבילו זה יותר נוח שאהיה אצלו, שזה עושה לו טוב.. אפילו קנה לי את כל המוצרים שלי, את האוכל שאני אוהבת כדי שארגיש בנוח. ידעתי שלהתנחל אצלו זה לא הצעד הנכון, ואפילו המתכון להרוס את המערכת יחסים בינינו שרק התחילה.. אבל הרגשתי כל כך רע באותה התקופה וכל כך בודדה שההצעה הייתה יותר מידי טובה ומנחמת בשביל לסרב לה. בהתחלה הייתי מגיעה ליום, אחר כך יומיים, אחר כך לעוד כמה ימים, בסוף לשבוע שלם. הוא היה בתקופה לחוצה משלו, היה בתקופת מבחנים ונכשל בכמעט כל המבחנים.. הוא גם עשה קורסים חוזרים וגם בהם הוא נכשל..ממש נראה מהצד שהוא טובע ולא מצליח להציל את עצמו, הזמן שלנו יחד נראה לי גם שהלחיץ אותו יותר, הוא רצה להשקיע אבל לא ממש היה לו זמן לנשום. התחלנו להתווכח בקטנה, כמו שמצופה שאתה 24 שעות עם בן אדם שאתה רק מכיר בנוסף לתקופה הלא נעימה של שנינו. יום אחד כשהוא יצא למבחן שהוא יודע שיכשל בו שוב, הוא שלח לי הודעה תוך כדי שאני ישנה אצלו במיטה שהוא בתקופה ממש קשה ושהוא חושב שצריך לסיים בינינו את הקשר לתמיד או בנתיים, הוא לא היה לגמרי מובן אבל אמר שהוא פשוט לא יכול לחשוב על זה עכשיו. אני כמובן מאוד נפגעתי על ההתנהלות בעיקר.. לא על סיון הקשר למרות שגם זה כאב אבל בעיקר בעיקר על זה שזה נעשה בהודעה. דיברנו קצת בהודעות וקבענו לדבר על הדברים פנים מול פנים, אמר שהוא לא הרגיש מה שאיתי בחיים ואנחנו צריכים לברר מה לעשות. אבל אני כבר כל כך נפגעתי ואחרי כמה ימים שהוא פנה אליי כדי סתם לדבר ולשתף אותי, או לא יודעת מה הייתה כוונתו, הייתי קרה וגם רשמתי שכבר אין לנו על מה לדבר פנים מול פנים בקרוב.. שיקח את הזמן שלו ונדבר בסוף התקופה הקשה שלו. זה היה קר ומגעיל אבל הייתי ממש פגועה. אחרי כמה ימים הוא שלח לי שהוא רוצה שלא נדבר יותר בחיים גם אחרי התקופה הקשה שלו ושהוא יבוא להביא לי את הדברים שנשארו בבית שלו כשהוא יהיה באיזור של הדירה שלי, עניתי לו שגם אני חושבת שהקשר הזה צריך להסתיים, לא סמכתי עליו כבר וממש כעסתי ונפגעתי. כשהוא היה באזור שלי ורצה להחזיר לי את הדברים הוא שלח לי הודעה אבל ראיתי אותה אחרי כמה שעות וכבר שעניתי הוא אמר שהוא חזר. מאז לא דיברנו, זה קרה לפני חצי שנה. הדברים שלי עדיין בבית שלו. הוא לא רשם לי מאז כלום, ואני גם לא. הדברים שלי עדיין אצלו, לא יודעת אם הוא זרק אותם או לא, לא היו לי אצלו דברים כל כך חשובים, אבל כן קצת בגדים שאני אוהבת, כריות קטנות שאהבתי ומסכות לפנים. הסיטואציה הייתה כל כך מוזרה והייתי כל כך פגועה שפשוט הסכמתי עם עצמי לוותר על הדברים שלי ולא לראות אותו או לפנות אליו. אבל עכשיו מידי פעם חושבת על זה ורוצה אותם בחזרה ומתבאסת על איך שהקשר הזה נגמר, לא שהוא נגמר, פשוט על איך שהוא נגמר.. הזוי.. אתפדח לראות אותו ברחוב אפילו, מרגישה בוגרת מידי כדי להרגיש ככה. לפנות אליו ולבקש את הדברים שלי בחזרה לפחות? להתגבר על עצמי או לוותר עליהם?