היי אני ״לוסי״
חיילת בודדה עצמאית שמשכירה דירות וגרה לבד כבר שנים
לפני כשנה הכרתי את החבר הראשון שלי
אף פעם לא הייתי בזוגיות ולא האמנתי בזה.
עד שהוא התחיל איתי ברשת חברתית וקבענו להיפגש בים
מהפגישה הראשונה הייתה לי תחושה שהולך לקרות בינינו משהו, לא ודאי אבל תחושה
הייתי יוצאת איתו מדי פעם כי הוא לוחם ולא תמיד זמין
והייתי ממשיכה לצאת למסיבות ומועדונים תוך כדי
ככל שיצאנו ותקשרו בעיקר בשיחות וידאו כל יום רוב היום כי הוא בצבא, הרגשתי לחץ מצדו לאחר בערך חודש וחצי חודשיים שהוא רוצה שנהיה ביחד
אמרתי לו שאהי עוד לא מרגישה מוכנה
ואז הוא אמר לי שהוא אוהב אותי
והיה איזה יום אחד שרבנו ממש ואז באתי אליו
ושם החלטתי שאני רוצה שנהיה ביחד
אז הפכנו לזוג ,כל העניין היה ממש חדש לי ולאט לאט למדנו מה זה זוגיות.
רבנו הרבה, השלמנו
אנחנו באים מעולמות הפוכים
כיום אני במצב שאני מרגישה שאני רוצה יותר מלהיפגש פעם בשבועיים
הוא הולך להשתחרר ולהיות במילואים בקרוב ואני אוהבת אותו ומרגישה שאני רוצה יותר לראות אותו ואחרי שנה באמת לחוות מה זה זוגיות אמיתית
עם מישהו שישן איתי כמעט כל יום.
לתכנן דברים, לטייל ולחוות
אבל זה מדכא אותי לחשוב על המילואים שלו, ועל זה שאנחנו שרדנו ככ הרבה זמן ביחד ככה, בגעגועים
ואני אוהבת אותו אבל היצר ההרפתקני שלי רוצה כבר יותר
אני לא רוצה לוותר עליו ואני צריכה עזרה.. אולי אני לא כזאת חזקה כמו שחשבתי?
סליחה על האורך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות