היי,
אני גרוש בן 32 עם ילדים, ויש לי בת זוג גרושה שיש לה ילדים ואנחנו יחד שנה.
במהלך ארוחת ערב בביתה עם ילדיה, שאל בנה בן ה8 את מי היא אוהבת יותר, אותי או אותו.
היא ענתה לו שאותו, ולמרות שהעובדות ידועות, ושהוא הבן שלה והוא ילד. הרגשתי שאני נפגע ושבעצם אני האדם הכי פחות אהוב במקום הזה, ושאני בר החלפה בשונה ממנו. ממש נכנסתי בראשי להשוואה בעוד אני מנסה להסתיר את תחושתי הקשה.
עובדתית, ברור לי שהרצון לתת לבן שלה, שהוא זקוק לאהבתה ההורית ללא תנאי, שהוא צריך היה לשמוע כמה הוא אהוב ורצוי. אך מפריע לי וגם פוגע שהיא נכנסה להשוואה שהילד השווה והקטינה אותי בהשוואה, למרות שזה נשמע ילדותי אולי.
מה, היא לא יכלה לומר לו כמה שהיא אוהבת אותו מבלי להשוות אותי.
זה פוגש אותי במקום הפגיע הזה בין היתר כי לא אם ילדיי שהתגרשתי ממנה, הייתה תמיד מסתכלת עלי מלמעלה ורומסת אותי, ולא הייתה רואה את הפגיעה בי כשהייתה מתנהגת ככה, והזוגיות איתה הייתה לא שוויונית שתמיד ידה על העליונה.
התחושות האלה מלוות אותי גם כעת, כמה ימים לאחר מאותו ערב. למה זה קורה לי מדבר כזה פעוט לכאורה?
אני לא רוצה להיות שוב במקום שלא רואים אותי ומקבלים אותי כמובן מאליו. אני רוצה להיות אהוב ושיראו אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025