אני הייתי בזוגיות 4.5 שנים. הזוגיות הראשונה שלי. הזוגיות הייתה מאד אינטנסיבית, המון חוויות משותפות, חו״לים, גרנו יחד שנתיים וחצי, הקדשתי עבורה את חיי, ויתרתי על החברים שלי, על המשפחה שלי, על התחביבים שלי רק כדי שיהיה לה טוב.
אני שם בצד את זה שמערכת היחסים לא הייתה בריאה גם מהסיבה הזו ומאוד הרבה סיבות אחרות שלאט לאט גרמו לרגשות שלי לדעוך, ובמשך חודשים רבים כשרציתי להיפרד לא יכולתי, מהחשש לפגוע. לצד זאת, מישהי אחרת התחילה איתי וזה פשוט היה לי כיף שמישהי מביעה אליי רגשות שאני יכול לקבל. נפגשנו פעם אחת וגם התנשקנו. מיד אחרי זה ביקשתי סליחה ואמרתי לה שאני רוצה להפסיק את זה. היא לא ידעה שאני בזוגיות. כשהבת זוג גילתה על הסיפור היא התחרפנה, לא ביקשה אפילו הסבר ודרשה לפרק את כל החבילה. אני מן הסתם יכול להבין את הכעס. וברור שגם אם זה היה קורה הפוך הייתי מתחרפן. אבל אני לא מבין איך אפשר שלא להסתכל על כך שזוגיות היא דבר הדדי ושלכל תוצאה יש סיבה ואיך היא לא יכולה להעלות בדעתה שדברים מסוימים שהיא עשתה או לא עשתה גרמו לכך שאני לא אוכל לאהוב אותה כבר. למה היא אומרת לי עכשיו שהיא הייתה ״מושלמת״ בקשר, ולא מוכנה לחשוב שגם לה יש מגרעות. אני בן אדם לא בן אדם טוב ולא בן אדם רע. בן אדם שהוא בן אנוש ועשה טעות. מבין את טעותו ומתחרט עליה. אני הזוי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025