עברתי פרידה כואבת מהצד שלי שהיינו ביחד 4 שנים אהבתי אותה מאוד והייתי בטוח שהיום אני אהיה נשוי איתה עם ילדים היום כבר. כל החלום שלי התפוצץ. היא פשוט התעלמה ממני במשך כמה חודשים ארוכים ואמרתי שאני לא מסוגל לחיות עם אישה כזאת לא משנה מה הסיבה זוגות ככה לא פועלים, היא שקרה לי המון ועדיין נשארתי איתה כי כיבדתי אותה כמו שהיא יש לי לב מאוד טוב אבל הרבה כעס והרבה תסכולים יצאו ממני, ברוך ה' היום אני אחרי אני כבר לא אוהב אותה אבל היא עדיין בלב ובראש שלי אין לי מושג למה, אולי כי הייתה אהבה ראשונה שלי. הכרתי כל מיני סוגים של בחורות מאז ולא כל כך יצא מזה למרות שאני עדיין מנסה ואני באמת לא יודע מה לעשות אני עוד שניה כבר בן 28 שני האחים שלי נשואים עם ילדים כבר ואני נורא מקנא ושמח עבורם שיש להם זוגיות ואישה לנצח אני על סף ייאוש בעניין הזה, אני נראה סבבה לא מעבר. עברתי הרבה קשיים בחיים ואני שם לב על עצמי שהביטחון שלי מתחיל לרדת ולרדת ואני מרגיש שקיבלתי את זה מלמעלה שאני רווק וככה אני אשאר אני מתחיל לחזור בתשובה קצת אני ממש משתדל ועושה את זה לאט. כי אני כן מאמין, אבל ההורים שלי דתיים ואני לא ואני תמיד מרגיש שהם נורא מתוסכלים עבורי ואמרתי להם שכרגע שאני לא מחפש כי אחרי מה שעברתי נורא כאב לי והייתי בדיכאון של כמה חודשים. מרגיש שכבד לי הכל. כן טיילתי וראיתי עולם אבל זה היה זמני, שורה תחתונה אני נורא מתוסכל יש לי עבודה מסודרת אומנם לא הכי מבסוט ממנה אבל לפחות יש ואני טוב בעבודה אבל מצד שני אני לא מרגיש מוערך בעבודה ואני רוצה להתקדם, ואני כבר מבולבל לגמרי על החיים שלי ואני גר לבד אין לי מינוס בבנק ובחיים לא אהיה אני מאוד אחראי שזה מוערך לא יודע מה לעשות אשמח לכל עצה ותודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות