כן
טוב אני מרגיש שאני חייב לפרוק את זה ולא להשאיר בבטן. התלבטתי אם לכתוב פה או במדור של הצבא אבל נראה לי שפה הכי טוב.
ככה, אני חייל כבר שנה ושבעה חודשים ואני ג'ובניק. מאז תחילת השירות שלי הגשתי כבכר 4 טפסי שינוי שיבוץ ללוחמה וכל פעם חזרתי בי לא כי לא רציתי פעם כי ההורים שלי פחדו ופעם כי הרגשתי שלא עשיתי את זה בלב שלם והרגיש לי שהשירות שלי נופל כמו מגדל קלפים ניסיתי קצונה בתפקיד שלי ולא הלך ומרגיש לי שאני מאין מושא לצחוק ביחידה שלי ולא מאמינים בי בגלל רצף מקרים לא טוב שאני מודה הכל באשמתיי!! הייתי ילד מידי שחשב שהוא יכול הכל. לאחרונה מצאתי מקום עבודה כמובן באישור הצבא שתוך כדי אני גם עובד כי אני עושה יומיות כדי לצאת מהבאסה ולראות אנשים מעבר לבסיס ומה אני רואה ?? אנשים עם נשק. כן, גם גברים וגם בחורות שאני מכיר מהשכבה שלי ואפילו שכבה מתחתיי ורק אני כמו איזה נמושה מוכר בחנות נעליים. יש לי חברים לוחמים ואני רואה את הכיף בעיניים שלהם. מרגיש לי שאני בלופ שהוא כרגע לרעתי ואני נמצא בתחתית הגלגל ואני לא יודע מה לעשות ? להשתחרר בתת"ש שלי וזהו או לחתום קבע ובעצם לצאת קצונה תוך כדי ולהחזיר לעצמי את הכבוד.
חשוב לציין שבחוץ מאןד מאוד קשה אבל אני חושב על ללמוד רפואה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025