נפרדתי מהאקס אחרי שנה וחצי. אנחנו אנשים מאוד שונים, ועוד מתחילת הזוגיות ראינו את זה, ידענו שיש לנו המון פערים לגשר עליהם אבל בחרנו להילחם על זה בכל זאת. היה בינינו איזה קליק לא רגיל כזה. ובאמת מאוד ניסינו והשתדלנו לגשר על כל הפערים בינינו והדברים שהפריעו לנו, הייתה המון תקשורת ואינטלגנציה רגשית אצלנו.
אבל בסופו של דבר עם הזמן זה פשוט התחיל להעיק עלינו ושנינו התחלנו להיות קצת מותשים. הפרידה התחילה להיבנות לאט לאט כמה חודשים עוד לפני הפרידה עצמה בגלל דברים קטנים ובאמת בעיקר כי נמאס לשנינו להיות בזוגיות שכל הזמן צריך להילחם בה בשביל לספק אחד את השני.
למרות כל זה כמובן היה לנו טוב ביחד, היינו חברים טובים, אהבנו אחד את השני ותמיד היינו שם אחד בשביל השני.
ועם הזמן זה הצטבר והצטבר והחלטנו שלא מתאים לנו להיות ביחד, שבחוץ יש אנשים שיכולים להתאים לנו יותר.
אבל מצד שני, כל הקשיים האלה גם דרשו מאיתנו להיפתח רגשית אחד לשני ובאמת גם היינו אנשים שיכולים לשתף אחד את השני בהכול, כמו חברים ממש טובים.
וכולם אומרים שזה לא טוב להיות בקשר עם האקס אחרי שנפרדים, שזה דגל אדום. אבל מצד שני, אני לא מבין למה? למה חייב לנתק קשר לגמרי אחרי פרידה, אם הפרידה לא הייתה ברע, אלא פשוט הבנו שאנחנו לא מתאימים? למה לא לשמור לעצמך חבר טוב שאפשר לשתף איתו דברים, או לצחוק איתו לפעמים? אני מרגיש שלשנינו יש מספיק אינטליגנציה רגשית בשביל לשמור על זה באמת ידידותי, הרגשה אישית שלי אחרי שנפרדנו שבימים הראשונים כמובן היה לי קשה אבל אחרי זה הבנתי שהרבה יותר כיף לי בלי כל הריבים האלה והמלחמות האלה וכו... אני מבין שאני לא רוצה זוגיות איתו, אבל לא מבין למה מצופה ממני פשוט לזרוק קשר כזה עמוק שנבנה לי עם בן אדם, אם נגמר לנו בטוב?
בכל מקרה אשמח מאוד לדעות של אנשים.
זה משהו שאף פעם לא הבנתי כל כך את באמת אבל עכשיו זה ממש נוגע אליי אז בכלל חחחחח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות