היי כולם, אני חייל בן 20 כבר שנה ותשעה חודשים בשירות ונשאר לי עוד 11 חודשים זה מרגיש לי נצח כי ממש רע ביחידה שלי. אני אמנם עושה יומיות ומגיע הביתה כל יום וגם ככה רציתי לוחמה אבל הפרופיל לא אפשר לי כי הייתי ספורטאי ושברתי את הרגל ולאט לאט אני משתקם. היה מקרה מסוים לפני כמה חודשים שהיה לי ריב עם מישהו שהשתחרר כבר ומרגיש לי שהוא הרעיל את כולם עליי ואני יודע שפתחו קבוצה בווצאפ ואני לא שם מכל חיילי המדור שלי. כל בוקר שאני בא לבסיס אני יושב עם עצמי ומחכה שהזמן יעבור כמה שיותר מהר כי הם מדברים בינם לבין עצמם אם אני יושב במשרד מסוים אז הם כולם במשרד אחר וכן, אני ניסיתי להתקרב ולשבת איתם אבל אני רואה שאני צלע עשירית אז זה ממש לא מתאים לי. הולכים לשק"ם אז אני לפעמים נגרר כדי להתקרב וזה לא הולך. הרוב הן בנות ויש בן אחד שמעדיף להיות איתן. השיא היה שארגנו לנו יום כיף והקצינה שלנו פשוט הביאה לכולם ברכה עם כוס וסוכריות וכולם קיבלו ברכה ממנה ואותי היא פשוט שכחה ופשוט נהייתי אפתי לסיטואציה זה לא שאני לא נפגעתי אבל נפגעתי כל כך הרבה פעמים שאני מנסה להיות אדיש. ושהם רוצים שאני אחליף איתם תורנות למשל אז אני תמיד עוזר ושם בשבילם וזה מרגיש לי שאני ממש שקוף.. אני מתלבט אם לעשות עם הקצינה שיחה שאני לא מתכוון להישאר שם ומקסימום לא יודע שיתנו לי להיות עובד רס"ר או לשנות תפקיד ואווירה בזמן שנותר לי לשירות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות