פרידה כואבת אחרי שנה וחמש חודשים, איך להתמודד?

אז עבר חודש מאז שהיא נפרדה ממני ביום הולדת שלי בעקבות ריב קשה שבמהלכו עשיתי מעשה שפגע בה רגשית ואמרתי דברים שאני מתבייש בהם. הייתה לי זוגיות של שנה ו5 חודשים עם בחורה שראיתי בה את כל העולם שלי. רציתי לבנות איתה חיים, בית, עתיד. נתתי לה הכל, אהבה בלי סוף, השקעה, מתנות, תמיכה, וגם את הנשמה שלי.
היו המון עליות וירידות, כמעט כל שבוע שבועיים ריב שטותי שנגמר בפרידה של כמה שעות, מקסימום יום. ילדותי? כן, אבל זה מה שהיה. היא פחדה שאחזור לאקסית שלי, רק בגלל שהמעבר אליה היה צמוד לפרידה הקודמת. ניסיתי שוב ושוב להוכיח לה שהלב שלי שייך רק לה, שאני נלחם רק עליה. גם כשהיא אמרה ״אני לא רוצה יותר״, גם כשהיא חסמה אותי בכל מקום, עדיין לא ויתרתי. לפני שבועיים נפגשנו על מנת שאעביר לה משהו וניסיתי להלחליף איתה כמה מילים, דיברנו בלחץ דקה וחצי, כשראיתי שהיא באה לקום וללכת סיפרתי לה שנפגשתי עם האקסית על מנת לדבר איתה ולפרוק לה כי היא הבן אדם היחיד שמכיר אותי טוב היינו ביחד 5 וחצי שנים ויש לציין שאין בינינו שום רגש רומנטי או כל דבר אחר, וודאי. ברגע שסיפרתי פתאום היא התיישבה וסיפרתי לה על מה שדיברתי עם האקסית בגדול דיברתי איתה על מנת שתעזור לי ותייעץ לי לחזור לאקסית הטרייה. אחרי שהסברתי היא קמה עוד פעם והלכה בסערה יכול להבין להבין אותה אבל מצטער, אין לי עוד אנשים קרובים בחיים האלה. לאחר כמה ימים נפגשנו לסגירת מעגל. דיברנו שעתיים וחצי על הכל, על זה שהיא צריכה הפסקה לעצמה, לפרוח, לצמוח לבד. בסוף התחבקנו, התנשקנו, והבטחנו אחד לשניה שיום אחד נשב שוב במסעדה מסויימת שהיינו קבוע בה על מנת לחזור. אבל כשחזרתי הביתה, שוב התחילו ההודעות, מפריע לה שהאקסית שלי עוקבת אחרי באינסטגרם, הוספתי אותה בערב שנפגשנו. הסברתי לה שאין מה לדאוג, שאין שם כלום. אין לי שום רגש רומנטי כלפי האקסית והיא אלי, והיא בכלל יודעת על כל מה שעובר עליי איתה. דיברתי איתה פעם אחת מאז הפרידה, כי הייתי צריך אוזן קשבת, לפרוק והיא פשוט ניסתה לעזור בלי שום אינטרס. חזרתי ואמרתי לה שוב ושוב, הלב שלי שייך רק לה, ותמיד ישאר. אמרתי לה גם שאין לי בכלל בעיה להוריד את אותה האקסית ולנתק איתה קשר אם זה כל כך מפריע לה, אבל זה לא עניין אותה.
אני מודה, אני זה שנלחם כל הזמן. זה ששלח הודעות, ניסה להחזיר. זה שספג אדישות, רק כדי לא לוותר. והיא? שמרה על אגו, על חומות, על מרחק.
אני מבולבל. מצד אחד, זה מרגיש שנגמר. מצד שני, כל דבר קטן ממנה עדיין מצליח להזיז לי את הלב.
אני לא יודע איך מתמודדים עם אהבה כזאת, אהבה שלא משנה כמה אני מנסה לכבות, היא פשוט לא נעלמת. וזה עוד אחרי שהיא אמרה לי שהיא אוהבת אותי באותה ״סגירת מעגל״... אחחח איזה שקר...
איך משחררים דבר כזה?
איך ממשיכים הלאה כשאתה יודע שנתת הכל, וזה עדיין לא הספיק?