היי,
אולי זאת השאלה הכי מוזרה שקראתם אבל זה מעסיק אותי תקופה ארוכה ואני מרגישה שאני חייבת להתייעץ.
כמו כל ישראלי, גם אני שומעת על המצב הנפשי של חלק מהלוחמים.
בפעם הראשונה שנחשפתי לזה זה שרף אותי מבפנים.
ראיתי איך הם צועקים בכנסת לעזרה וידעתי שהצעקות האלה לא הועילו כי שום דבר לא השתפר ויש רק הדרדרות.
אחרי ששמעתי שלוחם שסבל נפשית ושם סוף לחייו ביום של החתונה שלו נשברתי. לא יכולתי יותר להבין איך זה קורה. איך לא מטפלים בזה מספיק וממשיכים את החיים רגיל כאילו כלום לא קרה.
אני לא מאשימה אף אחד כי אני גם לא יודעת מי אשם בזה אבל זה שורף שהם צועקים ואין עזרה.
אני יודעת שיש ארגונים לסיוע נפשי וכל זה אבל העובדות מראות שעדיין יש לוחמים שמתייאשים מעזרה ופשוט שמים סוף לחייהם. וזה כואב. מאד.
אני לא מבינה למה זה נשאר רק בתור כתבות שהלוחם X שם סוף לחייו.
למה אנשים לא יוצאים לרחובות בשבילם? למה זה לא מטלטל יותר? למה???
זה אנשים שנלחמו בשבילנו וכשהם צריכים סיוע ממנו אין להם אותו. זה לא כפיות טובה בהתגלמותה?
הכי קשה לי שאין לי דרך לעזור או שלפחות לא ידועה לי דרך כזו.
איך אפשר להתמודד עם זה?
נ.ב. באמת שלא באתי להאשים אף אחד ואני יודעת כמה העם שלנו יפה ומביא משלוחים לחיילים ומבקר פצועים וכו' אבל דווקא הנושא הזה משום מה לא מקבל את היחס הראוי לו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות