אני דיירת רחוב, מרגישה שקופה, איך להתנהל?

היי. אני דיירת רחוב, מתקרבת לשנה.
אני לא בנאדם בעייתי, אני לא מכורה לדברים מסוכנים ולא עושה דברים שדיירי רחוב אחרים נוטים לעשות.
אני פשוט התגלגלתי למצב הזה. אני מוכרת בבריאות הנפש ומתמודדת עם דברים שמקשים עליי לנהל קשרים ולהחזיק עבודה.
אני ישנה במקומות ציבוריים כדי להרגיש ביטחון, איפה שיש אנשי ביטחון שמסתובבים זו תמיד תהיה ההעדפה שלי. תודה לכם שאפילו לא במודע אתם גורמים לאנשים להרגיש טוב יותר.
אני לא לגמרי נראית חסרת בית, לפעמים אנשים יוזמים איתי שיחות ואם אני בוחרת ברגע של כנות הם בהלם מהמצב שלי.

אני שורדת, אבל המצב הזה לא אידאלי וקשה לי לפעמים.
יש רגעים של שבירה ויש גם את נושא הבריאות שמתדרדרת.
ברווחה מסרבים לעזור לי כי הפתרון היחיד שהם יכולים לתת הוא שהות בגגונים, שמיועדים לאנשים עם אורח חיים אחר.
אמרו לי כמה פעמים שהשהות בגגונים רק תפגע בי ובמצבי הנפשי, כשלא הייתה לי ברירה הסכמתי לקחת את הסיכון, אבל הם לא הסכימו.

בבריאות הנפש סירבו לאשפז אותי, גם אחרי שהצהרתי על כוונות כאלו ואחרות, הם החליטו שעשיתי את זה רק כדי לקדם את בקשתי לאשפוז. והם לא טעו.

אני מרגישה די שקופה ביום יום, רוב הזמן אנשים לא שמים אליי לב. וזה טוב.
אבל לפעמים אני מרגישה שאני מפספסת הזדמנות לקבלת עזרה.
ולפעמים זה בדיוק ההפך, צוחקים עליי ומשפילים אותי.

קשה לי לעמוד על שלי. אני מאוד ביישנית וחסרת ביטחון. ולכן גם התמודדות מול מוסדות וגורמים קשה לי מאוד. יש ברקע גם שאלה של אוטיזם, המליצו לי לפנות לאבחון אבל אבחון של מבוגרים עולה כסף שכרגע אין לי זמין.
אני מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי ומשתמשת בזה כדי לקנות אוכל. אני גם בחובות.
לא עדכנתי אותם על שהותי ברחוב. לא יודעת אם צריך.

אין לי חברים ואני די לבד. ההתנהלות שלי לא תואמת את הגיל שלי, אלא הרבה פחות.
ניסיתי לפנות לכל עמותה אפשרית שגוגל מצא. עניין הגיל מהווה מכשול.
פניתי גם לאנשים פרטיים שעוזרים לאנשים כמוני, אבל כשהתכתבות נפסקה ולא היה מענה הפסקתי לנסות.
יש לי חוסר מוטיבציה לכל מה שקשור בחיים, אך עם זאת חשוב לי להדגיש שאני לא בסכנה!!
אני ככה נמצאת בין לבין, כאילו חיה אבל כאילו מתה. וההתנגשות הזאת גורמת לי לסבול.
שוב מדגישה, אני לא בסכנה!!!

היום היה לי קשה, לפעמים יש ימים טובים יותר ולפעמים פחות. מכיוון שאין לי למי לפרוק, חשבתי על לכתוב את הכל כאן.
אני יודעת שלפעמים יש תשובות לא יפות אז אני מבקשת להתחשב במצב הנפשי שלי שגם ככה לא משהו.

הניסיון לימד אותי שכולם מתעניינים באיך דיירי רחוב מתקלחים. או האם הם מתקלחים.
אז אני לא יכולה לדבר בשם כולם, יש כאלו שבאמת מתקשים הרבה יותר ממני ואני כלום לעומתם. או כאלו שנמצאים במקומות מסודרים שמספקים גם מקלחת.
אבל אני לפעמים מתקלחת בחדר כושר, משלמת על מנוי יומי ועושה מקלחת.
או לפעמים בכיור כשאין ברירה, עם סבונים קטנים כאלה של בתי מלון. שוטפת את מה שצריך.
או לפעמים אצל חבר אחד ויחיד שיש לי, שלא יכול תמיד לארח אותי.
או שפשוט כלום, וזה לא כי אני רוצה. זה כי אין לי ברירה.
סליחה על הישירות. ובגלל שהייתי מאוד כנה ושיתפתי בפרטים שהם לא לגמרי מעורפלים יש מצב שאתם עובדים במקומות שהסתובבתי בהם וראיתם אותי.
ואם כן, בבקשה אל תחשפו אותי!! תודה!!