אני והאקס שלי היינו יחד שלוש שנים, אבל היו לנו הרבה ריבים. ההורים שלי לא הסכימו לי להיות איתו בגלל מעמד חברתי. הם החדירו בי פחדים ונעניתי להם. בגלל זה הוא מעולם לא היה אצלי בבית. הוא בחור טוב והגון שרוצה להתמסד אבל אני הייתי עיוורת לזה ובאמת לא בכוונה. נכנסתי להריון לא מתוכנן שהוביל להפלה בגלל הפחד מההורים. אחרי זה עלתה בי חרטה ונכנסתי לדיכאון והחבר שלי עזב אותי. נמאס לו לראות אותי ככה. בנוסף היתה לו ידידה בעבודה שראתה כמה רע לנו וכנראה ניצלה את המצב. כנראה שהיא נתנתה לו תחושה של זוגיות אמיתית. היום הם ביחד כבר שבעה חודשים, הם טסו יחד וגם עברו לגור יחד. אחרי הפרידה שלנו ובזמן שהוא היה איתה, הוא בגד בה, הוא לא סיפר לי שיש לו מישהי. הוא באמת לא הטיפוס הבוגד, אם הייתי פחות בדיכאון הוא לא היה עוזב אותי.
בהמשך גיליתי שיש לו מישהי, ויום אחד שתיתי קצת יותר מדי והלכתי אליו הביתה שתויה וכנראה שבגלל שהיא היתה אצלו הוא לא לקח אותי הביתה אלא הזמין לי ניידת שתיקח אותי משם. פעם אחרי זה שתיתי שוב והתקשרתי אליו באמצע הלילה וזה היה ממש פתטי.
אני עדיין לא התגברתי על ההפלה ואני עדיין מרגישה שאם הוא היה כאן הפצע היה מגליד. הוא הלך עוד לפני שהספקתי להתאבל על העובר והייתי צריכה להתאבל גם עליו. אני מרגישה שאני רוצה להתאבד כל יום. לפני זה הייתי נערה חדורת מוטיבציה, סטודנטית מצטיינת, גאווה למשפחה. היום אני שבר כלי.
אני מנסה למצוא תשובות אם הוא יחזור או לא. שאלתי מתקשרים מהסוג שיודעים להגיד פרטים רק מתמונות ומישיבה מולם, באמת לא שרלטנים. אמרו לי שיש שם תקשורת טובה, אבל לא אהבה והם צופים דעיכה של הקשר עוד חודשיים ופרידה עוד חצי שנה. קשה לי להאמין. אני מניחה שהייתה להם חברות טובה עוג מלפני הזוגיות, אבל אני בטוחה שבאיזשהו מקום הוא מתפשר. אחרת למה בגד בה? אני יודעת שהוא לא נמשך אליה מינית, אבל היא נראית מלאה בשמחת חיים. הם נראים מאושרים, הם עושים כל מני דברים של זוגות והיא בטח מבשלת ומכבסת לו, זו מערכת יחסים ראשונה שהייתי בה, אין לי מושג מה יקרה. אני יודעת שאני לא אמורה להעביר את הזמן במחשבה עליו, אבל באמת אם הוא רק היה לידי לרפא אותי הייתי חוזרת לעצמי. מה אתם חושבים?