אני כבר בן 27ומאוד מבולבל מה הכיוון שלי בחיים האלה.
בתקופה האחרונה התעוררתי פתאום ואני קולט שעברו כמעט 7 שנים מאז התיכון ועדיין אני בלי כיוון בחיים. ללא זוגיות. ללא חסכונות ושאני פאקינג בן 27
רואה סירטונים ביוטיוב שיצאו כבר לפני 17 שנים ואז זה הכה בי...
אני בעתיד שכל כך פחדתי ממנו שאהיה במצב הזה ולא כמו שרציתי לפחות
ממה שיגורתי הגיע. ורק עכשיו אני מפנים שהזמן הזה לא יחזור לנצח...
הזכרונות השירים החברים הפרפרים הריגושים החלומות התמימים. כל זה לא יחזור לעולם. קשה לי להתקדם להבין שאני אדון לעצמי ושהזמנים האלה לא יחזרו.
אני בתוכי מרגיש עוד ילד של אמא. העולם גם השתנה מאז הקורונה מלחמות מגפות מוות ואירועים שירשמו בדפי ההסטוריה ובכלל.
והזמן לא עוצר הוא טס איבדתי כבר תחושת זמן...מסתכל על הכוכבי פופ ששמעתי אז ושהיום הם נעלמו להקות שהתפרקו זמרים שמתו חברים שהתחתנו
ופשוט מרגיש שהחיים עוברים לידי ואני רק מביט בהם מהצד.
מוצא את עצמי מתרפק על העבר שומע שירי היי סקול מהעשור הקודם מסתכל על תמונות שמספרות שחלף הזמן. רואה סדרות שראיתי אז...ומנסה לאחוז בהרגשה הזאת מהעבר. עם הזמן נוספו צלקות וזה לא מרגיש כמו פעם.
מה דפוק בי אני הפכתי ליותר כבד ופחות קליל מבעבר רואה אנשים מתקדמים ורק אני נותרתי מאחור היו זמנים אמא...היו זמנים בהוליווד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026