יש לי אח שקטן ממני בשנה, מאז שאני זוכרת את עצמי היינו החברים הכי טובים, יכולים לדבר שעות, היינו עושים שטויות... לפני כשלוש שנים היחסים התחילו להיות פחות טובים. אני לא מאובחנת לזה אבל אני בטוחה שיש לי OCD ובעכבות כך נעשתי לילדה עצבנית מאוד, ובמשך שנה וחצי התרחקנו. לפני חצי שנה החלטתי שאני עוברת שינוי ומנסה להתגבר על ההפרעות שלי ולמתן את הכעס שלי, הצלחתי בזה אבל היחסים בנינו לא חזרו להיות אותו הדבר. יש לי אחות נוספת שגדולה ממני בשלוש שנים, והיא, פחות או יותר, 'גנבה' לי אותו, והם עכשיו הכי מסתדרים בעולם, עכשיו להם יש את הצחוקים שלהם ואני מרגישה בחוץ...אני ממש לא נהנית בחברתם, ואני רוצה שאחי יחזור להיות שלי. כמובן שאני לא רוצה להשאיר את אחותי בחוץ אני רוצה שהמצב יחזור להיות כמו פעם. יכול להיות שאני לא מתארת נכון את המצב, אני לא טובה כל כך במילים, ויכול להיות שאני נשמעת ילדותית יחסית לבת 19 אבל אחי ממש חשוב לי וקשה לי עם זה שככה התרחקנו. שאני מדברת איתו הכל מעולה, שאני מדברת איתה הכל גם מעולה אבל שהם ביחד הם פשוט בלתי נסבלים. יותר מידיי צחוקים שאני לא שייכת אליהם... כבר דיברתי איתו על מה שאני מרגישה והוא הודה בפניי שאני צודקת ושהוא ישתדל שאני ארגיש בנוח איתו ועם אחותי אבל אני לא רואה שינוי. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות