הבעיה שלי בקיצור,אני שבורה מבפנים,
כבר כתבתי כאן שאלה על זה לפני בערך שבועים-שלושה ומאז המצב היתדרדר.
המשפחה שלי,בלי להגזים,מאוד משוגעת,צעקות כל היום,רגע אחד שקט ורגע אחד צרחות ואז שוב שקט ואז צרחות וטריקות דלת וכבר הבנתם את הקטע,אמא ואבא,אמא ואחותי ,אבא ואחותי,ואמא ואבא ואחותי,מאז שאני מאוד קטנה.
סבא וסבתא שלי תמיד שומעים על כל מה שקורה בבית,הם מקור השפיות שלי,אבל אני לא יכולה לספר להם הכול,
החברות הכי טובות שלי,לאחת אני מרגישה שאני לא יכולה לספר כלום,השנייה השיגה חבר אתמול ובקושי דיברה איתי מאז למרות שהיא יודעת שאני צריכה אותה,והשלישית..אני אפילו לא יודעת,ושלושתן תמיד פורקות אצלי הכול,כי אני תמיד זו שאעזור ואעודד,
היום ביקשתי מחברה שלי שתשאל את הבחור שאני דלוקה עליו אם במקרה יש לו משהו כלפי,סתם כיאילו היא רוצה לדעת,והוא אמר לא,
זה לא אכפת לי,
אבל אני מרגישה שלא היה מזיק לי מישהו מהצד שאוכל לבכות עלי ולסמוך עליו שיאהב אותי ויחבק אותי,
לפסיכולוג אין כסף,וגם אמא שלי לא מרשה,אחותי הגדולה כבר הייתה אצל פסיכולוג,כי הוא "ישלח אותי ישר לפסיכיאטר והוא יזרוק עלי כדורים"
הבחור היחיד שעוזר לי בכל המצב הזה הוא זמרשחקן שאני מעריצה כבר כמה שנים,הוא לא מכיר אותי,אבל הוא היחיד שהיה שם בשבילי.
אני פשוט כל כך מפחדת שבסוף אני אידחק אל הקצה ואמצא את האומץ לסיים את הכול,
אני גם כותבת המון,כל פעם כשלי קורה משהו לדמות בסיפור שלי קורה משהו רע או טוב,זו המציאות הבדיונית שלי,
אני יודעת שאני לא הראשונה ולא האחרונה שמרגישה ככה אבל אם מישהו יעזור לי אני אודה לו כל כך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות