אני בן 19. אני כותב בזמן שאני מרגיש בגידה ופגיעה חזקה, ויותר מכל אי נאמנות. אני אדם חברותי ורוב חברי הטובים והקרובים הם בנים ובנות שעברו איתי את כל מסלול חיי. שמרנו על קשר מצוין ואני קרובים מאוד מהגן בית הספר היסודי החטיבה והתיכון ועד עכשיו לאחר שעברו 15 שנה מיום הכרותינו. למרות שאנו חברים קרובים, עוזרים זה לזה בשעת צרה, ואוהבים זה את זה, ומודה כי עזרו לי בשנה האחרונה ברגעים קשים של משברים שונים. כבר מספר שבועות אני נתקל בתופעה שעוררה בי עלבון, ולכן הלטתי לקבל את עצתכם.
העלבון : בשנתיים האחרונות בימי שישי בערב , תמיד חברי היו נוהגים לצאת ואני הייתי הראשון שהיו מזמינים אותו, לאחר שהתגייסנו כולנו. חלה ירידה ודעיכה בכמות האנשים בכל יציאה, וכמו כן בתדירות שבה אנו יוצאים. אך בחודש האחרון אני שם לב לתופעה בה רוב חברי יוצאים ולא נוהגים כלל להזמין אותי איתם. וכשאני נמצא בבית ורואה בפייסבוק שהם עדכנו סטטוס עם רשימת האנשים שהם איתם וכמו כן המקום בו נמצאים אני מרגיש תקיעת סכין בליבי. מאוד עצוב לי שהם לא מרימים אלי טלפון ומזמינים אותי לבוא איתם, בעוד שהם יודעים שאני יושב בבית ללא תעסוקה וכמו כן, כי היחסים בינינו מעולים ואנחנו מדברים כל השבוע על הכל מכל. ניסיתי לעשות עם עצמי חשבון נפש ולבדוק אם אני לא בסדר, אך אני חושב שאני מתנהג בסדר גמור, ובנוסף לכך אני לא רואה ירידה בתקשורת במהלך השבוע.
מה עלי לעשות ? איך עלי לעורר את תשומת ליבם ? כשאני שואל אותם אם אתמול יצאו, הם לא מסתירים ממני, ואומרים לי היכן היו ועם מי היו. הם לא מרגישים את רצוני לבוא. כעת אני מבקש את מומחיותך ומקצועיותך, איך עלי לעורר את תשומת ליבם ? ושלא ירגישו לא נעים ? ויזמינו אותי בכפייה לכל מפגש, רק כדי לא לפגוע בי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות