הושפלתי במסיבת יום הולדת של חברה שלי, איך לנסות לשכוח מזה?

מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד הייתי מנודה בחברה - ממש מהיסודי עד התיכון. היו לי בלחץ חברה אחת-שתיים וגם הן לא ממש היו "חברות" מה שנקרא, והן גם העדיפו תמיד חברות אחרות שלהן על פניי.. כלומר, הייתי תמיד אופציה ב' של אנשים אף פעם לא באמת הייתי אופציה א' של אף אחד. לצערי הרב כבר התרגלתי למצב הזה, והבלגתי ושכחתי וסלחתי להמון אנשים ואז שובפעם היו דורכים עליי, משפילים אותי ומנצלים אותי וכמו תמיד - הייתי מתאכזבת. בתיכון זה היה ממש השיא, הייתה לי רק חברה אחת (אם בכלל אפשר לקרוא לה ככה, טלי- **שם בדוי) יחסית טובה, ידיד אחד (רון - **שם בדוי) ועוד חברה (מעיין- **שם בדוי).. הכי הרבה הסתובבתי עם טלי, פחות עם רון ומעיין. באמת עברתי עם טלי המון, שזה היה באמת השיא. כל הזמן היינו רבות-משלימות, וכשהיינו רבות היא הייתה מסיתה את כל האנשים שהיו מדברים איתי- נגדי כולל את רון ומעיין ועוד כמה אנשים שהייתי נוהגת גם להיות איתם. ואז הרגשתי הכי לבד, כי לאף אחד לא היה אכפת ממני תכלס ותמיד כל האנשים האלו היו סביב טלי.. לא היה לי אומץ לגשת אליהם בלי טלי, כי אז הרגשתי לא קשורה.

אבל תודה לאל, עברתי את התיכון ועכשיו אני בצבא וממש עשיתי שינויי פנימי עצום (ככה לפחות אני מרגישה), ואני כבר לא אותה בחורה מהתיכון שנותנת לאנשים לנצל אותה ולדרוך עליה, אני עומדת על שלי, לא מוותרת, יותר חזקה ומחזירה לאנשים את אותו היחס שהם נותנים לי כשצריך. אני הלכתי לצבא וטלי הלכה לשירות לאומי ככה שדרכינו נפרדו, ולפעמים היינו נפגשות פה ושם כי באמת הרגשתי שהיא השתנתה. אבל עדיין זה לא שהיא הייתה "החברה הכי טובה" שלי.

היה לה יום הולדת לפני כמה חודשים, אז היא הזמינה אותי וכמובן שבאתי, אז ראיתי גם את רון ומעיין ועוד כמה חברות שלה וידידים... במהלך היום הולדת שלה ישבתי על ספא שהייתה שם בזמן שכולם רקדו וסתם הסתכלתי עליהם, ואז משום מקום חבר של טלי בא אליי כזה כאילו אני באה למ*** לו (סליחה על הבוטות, פשוט לא מצאתי מילה יותר מתאימה לתאר את זה חח) כלומר הוא בא כאילו לפתוח את החגורה, מיד הסטתי את הפנים שלי לכיוון הנגדי וכולם ראו את זה וצחקו כולל הוא כמובן. ואז גם אני צחקתי ממבוכה, ובאותו הרגע לקחתי את זה כעוד מעשה שהיה "בצחוק" ולא ייחסתי לזה חשיבות אבל אז כשהגעתי הביתה הרגשתי מושפלת ממש, אחרי כמה ימים נודע לי שזה היה גם באישור שלה.. כלומר, הוא שאל אותה לפני אם זה בסדר שהוא יעשה את זה לי והיא אישרה לו לעשות לי את זה. מול כולם. הרגשתי שובפעם, מושפלת פי 10. ממש לא ידעתי איפה לקבור את עצמי ובכיתי על זה כמה ימים.

היום מעיין דיברה איתי והזמינה אותי לעל האש עם טלי וחבר שלה, איתה ועם רון. אמרתי שאני לא רוצה לבוא בגלל טלי וחבר שלה ותזכרתי אותה במה שחבר של טלי עשה לי, והיא אמרה שאני צודקת וזה לגיטימי ובקיצור הצדיקה אותי. אבל אחרי כמה דקות של מחשבה, חשבתי לעצמי.. אולי לקחתי את זה קשה מדי? אולי כן לבוא? והייתי בהתלבטות, אבל מצד שני כל פעם שאני רואה תמונות שלה עם חבר שלה בפייסבוק אני נזכרתי בזה ופשוט נגעלת גם ממנו ומההשפלה שעברתי. איך לנסות לשכוח מזה? והאם לנתק איתה קשר לגמרי?