הסיפור הוא כזה , יש לי ידיד בן גילי והקטע שהאנחנו משחקים בקרוב רחוק
יש לנו חברים משותפים ואנחנו יושבים איתם אחת לשבוע שבועיים..
איכשהו אני מרגישה שאני בStand By אצלו , על אש קטנה ..
היה לי קראש עליו לפני 3 שנים ,התנתק הקשר ,יצאתי עם מישהו
כי הוא לא השאיר לי ברירה , הבנתי שאני לא אופציה ..
הייתי מגיעה למצב שאני זאת שתקשרת תמיד והשיחות היו זורמות
ומגיעות גם לקווים אישיים אבל זה לא הגיעה גם מהצד שלו הוא אף פעם לא יזם דייט זוגי תמיד היינו יושבים עם חברים משותפים שלנו והוא יתייחס אלי כידידה ,זה צרם לי אבל איכשהו זרמתי עם זה הבנתי שלא משנה כמה אני רואה בבחור אידיאל שלי כנראה שזה לא צריך להיות ,בתקופה האחרונה חזרנו לדבר מהצד שלו הוא התחיל להתקשר ,להזמין הזמין אותי ..עבר אחד הגעתי וישבנו שוב עם ל החברים ולא גלש משהוא לפן האישי ..כמובן שניסיתי לחיות עם זה , אמרתי אולי הוא יפתיעה.לפניי שבוע הוא הציע שניצא למסעדה אני והוא ..באותו הערב הוא התקשר ואמר שזוג חברים מהחברה שלנו מצטרפים אלינו ..באותו הערב ביטלתי את היציאה אולי שירגיש שקצת התבאסתי מימנו, חשבתי שאולי הוא ירצה איתי זמן ביחד ..מבלבל ,כאילו נראה מצד שהוא לא רוצה שנהיה לבד ..ונשמע שמפריע לו שחברים משותפים שלנו שומעים אותי משוחחת איתו , למרות שהוא ממשיך לדבר איתי מנסה לפגין שאין לו דבר להסתיר ..אני מבולבלת מצד אחד כשאני מתקשרת הוא מסתייג וחוזר שנוח לו ,וכשאני מחליטה שנאס לי ונעלמת לשבוע שבועיים הוא מייד מתקשר ומנסה כל הזמן לחדש את הקשר כאילו לשמור אותי על אש קטנה .. מלא פעמים וויתרתי אבל בל זאת רציתי לנסות , אחרי כל השנים האלה של הנתק מרגיש לי החמצה כזאת אחרי הכל זה משהו שתמיד רציתי אני לא יודעת כמה הוא ימומש ..
אשמח לשמוע עצות (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות