היי, אז ככה גיליתי שאני גיי, או לפחות בי. כשהייתי יותר קטן נמשכתי לבנות אבל ככל שגדלתי הנטייה שלי השתנתה ואני פשוט הדחקתי את זה ותמיד היה בי את הפחד שאני כזה ועכשיו אני בטוח בזה.
קשה לי להשלים עם מי שאני. העובדה שאני הומו נותנת לי להרגיש לא בנוח ליד בנים שאני מכיר וחברים, תמיד יש את הפחד שהם יתחילו לדבר על בנות ושישאלו אותי על חברה ושאני אצטרך לשחק אותה סטרייט. אני ממש לא אוהב להיות מי שאני לא.
הייתי רוצה לצאת בפני המשפחה קודם אבל אין לי את האומץ כי אבא שלי הומופוב רציני, וברגע שהוא יגלה את זה הוא עלול לזרוק אותי מהבית. אני יודע שהוא לא יקבל אותי. לפעמים כשאני מסתכסך איתו אני שומע קללות הומופוביות. אני די בטוח שגם אחותי לא תתמוך בי, היא ביצ׳ית כזאת. לעומת זאת, אני בטוח שאמא שלי תקבל את זה, אבל אני כבר לא גר איתה כי לא מזמן הם התגרשו.
אני לא שלם עם מי שאני ואני רוצה להיות כמו כולם. אני לא יוצא גם בגלל הפחד שהחברים שלי לא יקבלו אותי, או שהחברה תפסול אותי בגלל הנטיות שלי. שאני אפסיד אנשים שכיף להיות איתם.
יש לי חבר וירטואלי סודי בגילי מארה״ב. די התאהבנו אחד בשני אבל אין לזה סיכוי לקרות בגלל המרחק אחד מהשני והתקשורת. אני רוצה שתהיה לי מערכת יחסים רצינית, מישהו שבאמת יהיה איתי, שאני ארגיש נוח איתו, אבל אני לא יודע איך אני יכול להשיג את זה.
כל המצב הזה מחרבן לי את החיים. אבא שלי לוקח אותי לפסיכולוג פעם בשבוע והייתי לוקח תרופות נגד דיכאון אבל שום דבר לא עוזר... מה אני צריך לעשות? איך אני ממשיך מכאן בלי להרוס לעצמי את החיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות