לפני ארבעה חודשים כל החברות שלי החליטו להפנות את גבם אלי. בד״כ אני לא מתלוננת על כלום ואני מנסה לפתור את הבעיה בכוחות עצמי (עם הצלחה), אבל הפעם זה שונה, לא הרגשתי השפלה כזו אף פעם.
זה התחיל בכך שהתחלתי להסתובב עם בנות שגדולות ממני בשנה (יב׳), ה״חברות שלי״ לא אהבו את זה וטענו שהן לא יזמינו אותי לשום מפגש שהן יערכו (כולל ימי הולדת) כמו שאני לא מזמינה אותן להפגש עם הבנות מיב׳. לא יכולתי לאבד אותן ולכן דיברתי עם החברות הגדולות שלי, הן בתשובה אמרו שאין להן שום נושא משותף עם הבנות הקטנות ואני לא יכולה לכפות עליהן קשר ען בנות אחרות, בצדק. בינתיים אני הפסקתי לדבר עם אחת מהבנות מהכיתה שלי, כי היא שכבה עם החבר הקודם שלי, הוא ניסה לפגוע בי בכל דרך אפשרית מאז הפרידה ולמרות שעדיין אהבתי אותו לא יכולתי לחזור אליו. הילדה ששכבה איתו עוררה חרם בקרב הבנות וקראה להחרים אותי. הייתי מזועזעת, אנחנו בכיתה ב׳? החרם התבטא בכך שאף אחד לא ישב לידי בכיתה יותר, העיפו אותי מקבוצת המסע הישראלי שלי (כך שלא יצאתי) והכי גרוע לדעתי, שדיברו עלי בלי הפסקה בקבוצות הווצאפ שיצרו. לפני חודש ניסיתי להאבד- ללא הצלחה. לפני יומיים ניסיתי שוב, אבל ההורים שלי נכנסו לפני שהספקתי, אז דיממתי קצת ושם זה נגמר. אני כבר לא יודעת מה לעשות ולעבור בי״הס זו לא אפשרות.
דרך אגב, כשניסיתי לדבר עם הבנות ולהבין מה בדיוק קרה, הן הציעו לעשות רשימה של הדברים שאני צריכה לשנות בעצמי. אני יכולה לומר בלב שלם שאנחנו חברות כבר שלוש שנים ואף פעם לא קרה דבר כזה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות