אספר קצת על עצמי תחילה כדי שיהיה ברור מהיכן התחושות שלי ומדוע אני מרגישה כך..
מגיל 7 גדלתי בפנימייה עם אחותי שקטנה ממני בשנה (27)
אמנו הייתה מאושפזת בבית חולים לחולי נפש
בשלב מסוים השתחררה ,התחתנה ואף הביאה לנו אחות
אימי כעת סובלת מסכיזופרניה,מגדלת את אחותי הקטנה (לא פשוט )
הייתה לי ילדות לא פשוטה בכלל,גדלתי כל חיי בפנימייה בלי יד מלטפת של אמא
בנוסף לכך לא הייתי מקובלת בחברה ואף הייתי מוחרמת ברוב שנותיי המוקדמות..
בגיל 16 חליתי באנורקסיה שהגיע לסף מוות ובסוף התחלפה בבולימיה וכיום החלמה מהכל תודה לאל,לא היה לנו בית,מהפנימיה היינו באות לחופשה אצל הסבתא,גרנו במרפסת,ממש כך!!
אני לא רציתי שידור חוזר של החיים של אמא שלי ולכן החלטתי שאני עושה הכל על מנת לצאת מהמעגל הזה..
למדתי ועבדתי כמה שרק אפשר
סיימתי בגרות בהצטיינות,צבא בהצטיינות,תואר ראשון,התקבלתי למקום עבודה מכובד עם שכר מאוד גבוה,התחתנתי עם אהבת חיי ויש לי גם תינוק מקסים ומדהים שנותן לי המון המון סיפוק
אכן הקזתי דם על מנת לצאת מהמעגל בו חייתי ,התאמצתי והצלחתי ורק עכשיו אני מרגישה שאני מתחילה לחיות (בגיל 28)
קחו את חיי,הם כלום לעומת חייה של אחותי שקטנה ממני בשנה,היא הפסיקה ללמוד בגיל 14 בשל נידוי חברתי ,השתעממה בבית ושמנה כתוצאה מזה,חייה בבידוד ללא חברה ,לא מוצאת עבודה כי היא לא מתקבלת לשום מקום,הבדידות פיתחה גם אצלה מחלת נפש כמו אצל אמי וכן חוסר בטחון מטורף,היא מפחדת לצאת לרחוב מחשש שתרגיש שהנפש מנותקת מהגוף (זה משהו שהחל בזמן האחרון),
ניסיתי לעזור לה מליון פעמים בפגישות עם פסיכיאטר -היא לא קמה ולא מגיעה,ישנה ביום במקום בלילה,ניסיתי למצוא לה עבודה,היא לא מגיעה לראיונות כי כבר אין לה כוח לשמוע את המילה לא או שהיא מדוכאת מדי בכדי לצאת לעבוד
אני לוקחת אותה למסעדות,יוצאת אתה,משלמת לה על החשבון פלאפון
אין לי תלונות...
מה שפריע לי זה שהיא פשוט "מתנחלת" אצלי!!!! (היא חייה עם אימי ובעלה שהיא לא מחבבת אותו וכן עם אחותי הקטנה)
היא מגיעה אלי ופשוט כל הזמן רוצה לישון אצלי ולא רוצה ללכת ולי לא נעים לומר לה ללכת
לבעלי זה קצת מפריע כי אין לנו חדר עבורה
כשהייתי גרה עם שותפים היא הייתה באה אלי הרבה וישנה אצלי הרבה אבל עכשיו זה יותר בעייתי ואני מרגישה שזה מאוד מכביד עליי וגם חוששת מהעתיד שהיא לא עובדת ולא יהיה לה איך לחיות ואיפה לגור
מה הייתם עושים במקומי????
עד שאני מרגישה ששיפרתי את חיי אני עכשיו צריכה להתעסק בצרות של אחותי
וחס וחלילה,אני לא מתעלמת ממנה ומצרותייה אבל עייפתי!!!
די,מספיק נלחמתי,מתי אגיעה לרגע שאוכל לנשום לרווחה??
לא יודעת כבר איך לעזור לה
יש רעיונות???
אשמח לעיצות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות