היי.
מאז ומתמיד הייתי ילדה של בית. תמיד שנאתי טיולים שנתיים (לרובם לא הייתי יוצאת בכלל), תמיד שנאתי ללכת לישון במקומות אחרים כולל אצל חברות, ובחרתי שלא לצאת למסע לפולין...
וחוץ מזה, מעולם לא עשיתי עבודות בית. (כגון ניקיון,בישול,כביסה וכו׳..) בגלל זה אני גם לא יודעת לעשות את הדברים האלה.
מכיוון שאני מכירה את עצמי ואני יודעת שאני לא אסתדר בצבא אני לא שואפת לעשות תפקיד משמעותי כמו השאר. כל מה שאני רוצה זה שישימו אותי בקרייה (אני גרה ברמת גן), ושישחררו אותי כל יום מוקדם הביתה.
וגם אני רוצה לעשות יומיות בשביל שיהיה לי זמן לעשות דברים שאני אוהבת... לעבוד ,לבלות , כושר, אולי אפילו להרשם לאיזה חוג נחמד פעם בשבוע...
פרטים שכדאי לציין:
-אני בת זקונים להורים גרושים.
-גרה רק עם אמא. אבא גר בעיר אחרת...
-הוריי גם בעד שאני אעשה יומיות..
בקרוב יש לי צו ראשון/יום המאה וכו׳..
ואני לא יודעת איך להשיג את מה שאני רוצה. האם להודות בפניהם שזה מה שאני רוצה? או שלא כדאי להגיד להם את זה כדי שזה לא ידפוק אותי אח״כ?
ואילו תפקידים מתאימים לתנאים שאני רוצה? האם אני עושה טעות בבחירה שלי? ואיך להתנהג בצו ראשון? האם יש תפקיד מעניין שעונה על התנאים שציינתי?
(נ.ב-שום מקצוע בצבא לא מעניין אותי לעסוק בו גם בחיים האזרחיים כך שאל תמליצו לבחור בתפקיד שיישמש לי פתיחה למקצוע לחיים..)
אשמח לעצות וטיפים ממישהו שכבר היה בצבא ויודע מה הוא אומר...תודה לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות