לפעמים אני מדברת עם חברים שלי בצאטים .. כמו כולם. אפשר לדבר בפתיחות בלי להתבייש כי אנחנו לא רואים את אחד שני. והשיחות הם רציניות בלי שום שיחות מלוכלכות וכל השטויות האלה.
לפעמים חברות שלי וידידים רוצים לעבור לצאט אחר ששם יש מיקרופון ויהיה יותר קל לדבר ביחד. וכל הכיף זה לשמוע את אחד שני ולא להתכתב שם.. ואני .. אני פשוט לא מסוגלת לפתוח את הפה ולדבר. אני שומעת אותם מדברים אלי ואומרים "תגיד משהו" "תנסי" "זה רק אנחנו פה" "אין לך ממה להתבייש" והמיקרופון פתוח ואני רק צריכה להגיד היי, ואני לא מסוגלת. אני פשוט לא מסוגלת..
הפחד הזה מרגיש כאילו מישהו מצמיד סכין לצוואר שלי ואומר "אוי ואבוי אם תגידי משהו" ואני פשוט סותמת ושומעת אותם מדברים ואני בעצם הורסת את כל הכיף שלהם.. והם תמיד מתבאסים ממני.
אני לא מסוגלת להשמיע קול אני כבר לא יודעת אם זה ביישנות או פחד..
גם עם אנשים מחו"ל שאני צריכה לדבר איתם באנגלית אני לא מסוגלת, אני ממציאה תירוצים שאני לא יכולה.. וגם כאן שאנחנו כולנו יהודים אחים אוהבים ומדברים באותה שפה אני לא מסוגלת.
איך להפסיק לפחד? אני לא יכולה יותר ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות