היי אני יובל, בת 25, נשואה טרייה.
התחתנתי עם בעלי המקסים תמיר לפני שבוע, בחתונה גדולה ומפוארת עם הרבה מוזמנים - חברים, משפחה ומכרים משני הצדדים. היה מעולה וכיף מאוד, באמת אירוע שאזכור בתור האירוע הכי מרגש בחיי עד עתה.
הכל היה פשוט מקסים ומושלם!!!
והכל נהרס בשנייה.
כ10 דקות לאחר שבעלי שבר את הכוס, נעמד במרכז החבר הכי טוב שלו מכיתה ו', שלא מתתי עליו אך בעלי התעקש להזמין. בת זוגו עמדה לצידו, והוא כרע ברך ושאל אותה את השאלה המפורסמת - "התינשאי לי?"
היא אמרה "כן" בהתרגשות מוגזמת וחיבקה ונישקה, וכל האורחים מחאו כפיים ובירכו אותם, ועלינו כמעט בכלל לא הביטו. כל צוות אולם האירועים עמד ומחא כפיים, ואפילו ראיתי שהצוות נתנו להם מתנה כלשהי על חשבון הבית. אפילו הצלמים שהזמנו לתעד את חתונתנו עברו בחוצפה לצלם אותם.
העמדתי פנים כאילו אני שמחה בשבילם, אבל עמוק בלב נשברתי והסתרתי את זה.
בסוף האירוע כשהייתי עם בעלי הטרי לבד, בכיתי וסיפרתי לו. הוא ניחם אותי ואמר שלא קרה כלום. לא התנחמתי.
כל השבוע אני בדיכאון בגלל זה. זה היה האירוע שלנו והם הפנו את כל תשומת הלב המיועדת לנו באירוע ששילמנו עליו הון תועפות אליהם!
אתמול בעלי אמר לי "למה את בדיכאון כל השבוע, בייבי? הוא הציע ואנחנו מפרגנים להם מכל הלב"
אני לא מבינה!!! רק אני רואה את האירוע הזה כפוגע???! זה לא חוצפה מה שהם עשו??
אני כותבת את זה ודמעות זולגות מעיניי.
איך אראה לילדיי את סרט החתונה שלנו כשבעצם יש אפילו לא חצי ממנו וכל השאר מתועד בשמחה של זוג אחר??
מה עושים??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות