היי, אני יודעת שאני כבר בת 22 ולא ילדה קטנה יותר
אבל מאש שאני זוכרת את עצמי תמיד קינאתי באחותי הגדולה. היא גבוהה, רזה, מהממת, תמיד מתגנדרת לכל מקום, תמיד עם עקבים בכל מקום, היא בת 32 והיא נראית אחותי הקטנה no kidding
אני, לעומתה: קטנה, ״גוצית״, אני לא שמנה, באמת שלא, אבל בכל פעם כשאני עומדת לידה אני נראית כמו שרה נתניהו שעומדת ליד בר רפאלי. ואני ועקבים? חחחח ממש. ביום יום זה לא מפריע לי הדברים האלה, אבל בכל פעם שהיא באה זה מתעורר מחדש.
אני חייבת לציין שאחותי מדהימה כן? היא בן אדם טוב, ישר, אינטילגנטית אבל תמיד היינו שונות מאוד. לא היינו קרובות בילדות כי.. אני חנונית ששמה יותר דגש על שכל ולימודים כי איזו ברירה כבר הייתה לי, וסבלתי מאוד מבריונות אז הייתי נורא סגורה בתוך עצמי, והיא, תמיד הייתה מהממת. טוב אז העניין הוא כזה: לא הכי הפריע לי שהיא לא קשורה אליי, אבל עכשיו לאחי יש חברה חדשה, שהיא... גבוהה ומהממת כמו אחותי (כן, גם אחי מהמם רק אני עם גנים דפוקים) והן כל כך קרובות שזה מטריף אותי!!!! זה לא הוגן! הם יוצאים ביחד כולה 4 חודשים! הן מתקשרות אחת לשנייה ומספרות אחת לשניה דברים, משהו שבחיים לא היה לי עם אחותי, כל הזמן במפגשים משפחתיים הן יושבות ביחד, מתלחששות ושותקות כשאני מתקרבת, זה יוצר מצב שחברה של אחי יודעת על אחותי יותר ממה שאני יודעת על אחותי! לפני שבוע גיליתי שהן ישבו ביחד בבית קפה ואפילו לא חשבו על להזמין אותי. הן מתייעצות אחת עם השניה והכל, אבל כשאני מנסה להצטרף? אני לא קשורה. הן לא משתפות אותי. אני גם לא מתאימה להן, הן כל כך גבוהות, יפות, רזות ואני... אני. הן גם תמיד צוחקות עליי ועל חבר שלי כי טוב, שנינו מכוערים האמת. אז מה מכאן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות