טוב אז ככה זה הסיפור
בגיל שנתיים אבא שלי נכנס לכלא בחול ואמא שלי התמכרה לסמים אני גרה לבד אני עוד מעט בת 16 יש לי הכל בחיים יש לי גג לגור מתחתיו יש לי חברים עבודה אני טובה בלימודים
והכרתי מישהו הוא כמעט שנתיים מעליי הוא בן 17 ונפגשנו כשהזמנתי פיצה הוא היה השליח והזמנתי פיצה ממש מאוחר בערב וזה היה בסוף החורף כזה והוא היה ממש רטוב וממש ראו עליו שהוא לא הרגיש טוב מהקור אז הצעתי לו לשתות משהו חם באמת שרק מנימוס לא חשבתי שהוא יסכים אבל הוא בסוף נכנס ושתה קפה וזה ולא יודעת השיחה ממש זרמה ביננו לפחות שעה ומשהו ישבנו ואכלנו פיצה וזה ואז הוא שאל אותי איפה ההורים שלך מה לא מפריע להם שאני פה ואז סיפרתי לו והכי לא בקטע של בוא תרחם עליי וזה כי אני לא כזאת פשוט לא חשבתי שאני יראה אותו יותר ואז אמרתי כזה וואי שיט למה סיפרתי לו את זה עכשיו שוב יהיו כזה מבטים מרחמים ואני מצטער ואני מתנצל ואו שהוא פשוט יברח
ובתכלס לא זה לא קרה הוא שתק כזה איזה 5 שניות ואז זה היה כזה את יודעת שגם אבא שלי מכור לסמים?
ולא יודעת מאז מאותו היום ממש התחברנו והוא היה כל הזמן בא אליי ואני אליו וסיפורים צחוקים ורואים סרטים וסדרות ביחד ומלווים אחד לשני כסף ודברים וקונים וחולקים והוא באמת היחיד שמבין אותי באמת והוא אף פעם לא לחץ עליי לעשות משהו שאני לא רוצה כאילו הוא היה הראשון שנישק אותי מביננו
וכל מי שאני מכירה לו אותו אחרי שהוא הולך זה תמיד וואי הוא בטח מזה סתום ומה את מוצאת בו איך את יכולה להיות אם מישהו שהוא חתיך ואין לכם נושאים משותפים
וזה רק סטיגמות בגלל שהוא מעשן ופשוט הוא לא נפתח לכל אחד והוא כלכך מדהים פשוט צריך להוריד ממנו את כל השכבות האלה של הגאווה העצמית ובאמת שאיתי הוא לא ככה
והיא מכבד והכל אבל כולם שופטים אותי ואומרים לי שאני הולכת איתו רק בגלל שהוא ״גדול״ וזה ״מגניב״
איך אני מורידה את הסטיגמה הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות