יש לי אח שגדול ממני בשנתיים. הוא טיפוס סגור ומופנם ואני יותר עם ביטחון ויותר חברותית ממנו. ההורים שלי רצו שאהיה כמוהו עם תארים וקורסים אבל לי יש עבודה מסודרת בתחום המחשבים ובילויים בסופ״שים עם חברים/ות.
לקחו אותו במשך שנתיים לפסיכולוגים שלא הצליחו לפתח אותו לתכונות שיש לי, עד שאבא שלי התחנן שאני אקח אותו איתי למסיבות. ניסיתי והוא לא רצה להצטרף, אז ויתרתי.
עד היום הם מתנהגים אליו כאילו הוא ילד קטן/קדוש מעונה, ובי הם רואים ילדה ״מורדת״ כי לא גדלתי ל״תנאים״ שהם ציפו ממני.
כל השנים הוא לא התקרב אליי ולא יצר איתי שום קשר, והיום יש בינינו יחסי שנאה כי הוא כועס עליי שניסיתי להכניס אותו למקומות שהוא לא רגיל אליהם. המטרה שלי לא הייתה לפגוע בו והסברתי לו והתנצלתי, אבל התגובה שלו הייתה לקלל אותי ולסתום לי את הפה בכל פעם שהוא רואה אותי.
וכל פעם שהוא יוצא עליי, לא משנה על מה, ובלי שעשיתי דבר, ההורים שלי באים להגנתו כי הוא סגור ומופנם ואני לא.
נכון לעכשיו אני והוא לא בקשר טוב בכלל כבר יותר מ5 שנים. הבנאדם לא מוכן לתת לי הזדמנות להתקרב אליו בכלל. מה אני יכולה לעשות עם זה? זה כואב לי כי בכל זאת זה אחי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025