בלי יותר מידי ברבובורים. ההורים שלי גרושים מאז שאני זוכרת את עצמי, אני גרה עם אמא שלי מבחירה כי היא בן אדם מדהים והיה לי לא טוב עם אבא שלי (מניסיון, עניינים מורכבים)
אני גרה עם אמא שלי מהשנה כי אני רוצה. יש פער נסיעה גדול ויקר ומתסכל בין הבתים של ההורים שלי, אין מזונות ואני יכולה ללכת אליו מתי שבא לי. אמא שלי חזרה בתשובה מלפני ארבע שנים, אני לא מאמינה שנתיים (באופן מוחלט) מחוייבת לשמור שבת "בבית שלה" שלזה כבר התרגלתי בלת ברירה אבל אני בטלפון בסתר על שקט. אבל עוד יותר קשה לי זה העומר, הצומים, וכל החרא הזה, אני לא צמא והיא לא מבקשת- היא יודעת שאני לא מאמינה בשיט, אבל היא מחריכה אותי לא לשמוע שירים! חודש אני לא שומעת שירים ועכשיו תשע באב ואסור לי גם למלמל! אני ממש עצובה שהיא אפילו לא מנסה להבין, לכבד, להעריך או להגיע איתי לפשרות.. כי אני למרות שאני לא תומכת בדרך שלה מפספסת הרבה דברים כדי לכבד אותה והיא מזלזלת בי, עכשיו בעלה מציו לי חוקים!, אני מתקרבת למחשב הוא אומר לי "אסור לך לשמוע בכלל שירים בבית הזה או קומדיות, גם לא בחדר שלך! זה חורבן בית המקדש!" פאק איט! היא גם אומרת לי "זה הבית שלי, ואת לא תשמעי בבית הזה כלום" מרגישה חסרת אונים, אני לא רוצה שהם יריבו בגללי אבל לא אהבתי בכלל איך שהוא אמר את זה, הם לא מתחשבים בי. אני לא רוצה יותר לשמור שבת, ואני לא רוצה ולא יכולה לברוח מהבית או דברים כאלה :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות